בית המשפט לשלום בקריות דחה בקשה של בית כנסת רמת אשכול למתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד נגד אהרון עפרוני, לאחר שהשופט בן ציון ברגר מצא כי העיתוי והנסיבות של הגשת הבקשה מעוררים קושי. הבקשה הוגשה יממה לפני ערב יום הכיפור, אך ההתנהגות המטרידה המיוחסת למשיב ידועה משך חודשים רבים, ואף נטען כי החלה לפני שנתיים.
בהחלטה שניתנה ביום 29 בספטמבר 2025, יום לפני ערב יום הכיפור, הסביר השופט ברגר את סירובו למתן הצו במעמד צד אחד. השופט כתב בהחלטתו כי עיתוי הגשת הבקשה יממה לפני ערב יום הכיפור מעורר קושי משמעותי, בעוד שההתנהגות המטרידה המיוחסת למשיב ידועה למבקשים משך חודשים רבים. השופט ציין במפורש כי על פי הבקשה עצמה, ההתנהגות המטרידה של המשיב החלה לפני שנתיים.
שיקולי השופט בסירוב למתן הצו
השופט ברגר קבע כי בנסיבות המתוארות, לא מצא מקום ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. צו במעמד צד אחד ניתן במקרים דחופים שבהם קיים צורך מיידי בהגנה על המבקש, ללא המתנה לדיון במעמד שני הצדדים. סירובו של השופט נובע מהפער שבין החומרה והארכות הנטענת של ההטרדה לבין העיתוי הדחוק של הגשת הבקשה.
השאלה המשתמעת מהחלטת בית המשפט היא מדוע, אם אכן מדובר בהתנהגות מטרידה הנמשכת חודשים רבים ואף שנתיים, המתינו המבקשים עד יממה לפני ערב יום הכיפור להגיש את הבקשה. השופט לא פירט את טעמי המבקשים להגשת הבקשה בעיתוי זה, אך העובדה שזו הייתה נקודת המוצא להחלטתו מלמדת על חשיבותה.
בנוסף לסוגיית העיתוי, השופט ברגר העלה בהחלטתו נקודה נוספת שנראתה לו תמוהה. הוא ציין כי הבקשה הוגשה לבית משפט השלום בקריות ולא לבית המשפט בחיפה, בעוד שבית הכנסת רמת אשכול נמצא בחיפה וגם מקום מגוריו של המשיב הוא בחיפה. השופט הדגיש כי הגשת הבקשה בבית המשפט בחיפה הייתה מקלה על קיום הדיון, נוכח מיקומו של בית הכנסת ומגוריו של המשיב בעיר זו.
בחירת המבקשים להגיש את הבקשה דווקא בבית המשפט בקריות, כשכל הצדדים והגורמים הרלוונטיים נמצאים בחיפה, מעוררת שאלות לגבי השיקולים שעמדו מאחורי ההחלטה. בדרך כלל, הליכים משפטיים מתנהלים בבית המשפט במקום מגורי הצדדים או מקום התרחשות האירועים, כדי להקל על כל המעורבים ולחסוך הוצאות ומאמצים מיותרים.






💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!