בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביטל את תוצאת מכרז למשרת יועצת משפטית במרחב חיפה של רשות מקרקעי ישראל, לאחר שמצא פגמים מהוויים בהליך הבחירה. השופט הבכיר אלכס קוגן, יחד עם נציגת ציבור העובדים רינה חדד ונציג ציבור המעסיקים יהונתן בירון, קבעו כי ועדת הבוחנים לא הנמיקה כיצד ומדוע בחרה להעניק ניקוד נמוך לעורכת הדין לילך גוטרמן, שעבדה ברשות 22 שנים ושימשה כסגנית היועצת המשפטית במרחב עסקי חיפה 12 שנים.
רקע המכרז
גוטרמן, ילידת 1974, בעלת תואר בוגר במשפטים מהמכללה האקדמית נתניה משנת 2000, ותואר שני בביקורת פנימית וציבורית מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה משנת 2015. היא עובדת ברשות מקרקעי ישראל כ-22 שנים, החל משנת 2003, ובמשך 12 השנים האחרונות משמשת כסגנית היועצת המשפטית במרחב עסקי חיפה.
החל מאוקטובר 2024 ועד סמוך לאחר סיום הליכי המכרז, במשך כחמישה חודשים, כיהנה גוטרמן גם כממלאת מקום יועצת משפטית מרחב עסקי חיפה, שזהו התפקיד שהיה מושא המכרז.
ביום 5 בינואר 2025 פורסם מכרז למשרת יועצת משפטית למרחב חיפה. במכרז התמודדו 7 מועמדים, וגוטרמן זומנה להופיע בפני ועדת המכרזים בירושלים ביום 17 בפברואר 2025. באותו היום ניתנה החלטת הוועדה. המועמדת שנבחרה היא עורכת הדין ספיר דיין, בייצוג עורך הדין זאב דוד דיין, שכיהנה כמנהלת מחלקה בכירה בלשכה המשפטית במרחב עסקי צפון ועבדה ברשות מקרקעי ישראל משנת 2017. לדיין יש תואר ראשון במשפטים משנת 2015 ותואר שני במשפטים משנת 2017, שניהם מהאוניברסיטה העברית, והיא בוגרת קורס דירקטורים מטעם רשות התאגידים משנת 2023.
הגשת התביעה
ביום 10 באפריל 2025 הגישה גוטרמן את התביעה כנגד מדינת ישראל, בייצוג פרקליטות מחוז חיפה בראשות עורך הדין משה אייל. בית הדין הביע חוסר נוחות מכך שהתביעה הוגשה סמוך לפני חג פסח, כשמדובר בתקיפה של החלטת ועדת בוחנים שניתנה עוד ביום 17 בפברואר 2025, מבלי שהוגשה בקשה נפרדת לסעדים זמניים בסמוך להחלטה. רק בעקבות בקשת המדינה, ניתנה החלטה במסגרתה חייבו את המצאת כל מסמכי בית הדין גם לזוכה במכרז.
הטענות המרכזיות של גוטרמן
גוטרמן טענה שבהליך המכרז נפלו פגמים מהוויים המחייבים ביטול החלטת ועדת הבוחנים וכינוס ועדה חדשה. הטענה המרכזית הייתה שחברי ועדת הבוחנים ניקדו אותה פעמים רבות בניקוד נמוך למרות שעובדתית היא בעלת הנתונים הגבוהים ביותר, לפחות מהזוכה, כפי שמשתקף במסמכי המכרז.
גוטרמן הפנתה לפרוטוקול ועדת הבוחנים שבו כל חבר ועדה העריך את המועמדים והעניק להם ניקוד בין 1 ל-5 בתבחינים שונים. היא טענה שהניקוד צורם בשבעה תבחינים מתוך אחד עשר, כולל השכלה והכשרה מקצועית, ניסיון מקצועי רלוונטי, ניסיון בניהול אנשים, ידע וכישורים מקצועיים, ניהול משימות ותהליכים, כישורים בינאישיים ופוטנציאל ומיומנויות ניהול.
דוגמאות לפערים בניקוד
לגבי תבחין ניסיון מקצועי רלוונטי, שני חברי ועדה העניקו לגוטרמן ניקוד 3 ושני חברי ועדה אחרים ניקדו את דיין בניקוד 5. גוטרמן הדגישה שהיא בעלת ניסיון מקצועי רלוונטי לתפקיד מזה 22 שנים וניסיון ניהולי כסגנית של כ-12 שנים, ואילו דיין התקבלה לעבודה ברשות לפני כ-8 שנים ולא נשאה בתפקיד ניהולי.
לגבי תבחין ניסיון בניהול אנשים או תחום, שלושה חברי ועדה העניקו לגוטרמן ניקוד 2, 3 ו-3, ואילו דיין קיבלה ניקוד 2, 3 ו-4. גוטרמן טענה שהיא סגנית וממלאת מקום המנהלת במשך 12 שנים עם סמכויות חתימה והרשאות, ואילו דיין לא הייתה במשרה ניהולית, ולמרות שהחזיקה במשרה הקרויה מנהלת מחלקה בכירה, אופי התפקיד שונה לחלוטין, ללא סמכויות חתימה והרשאות וללא כל רכיב ניהולי.
לגבי תבחין מוטיבציה לתפקיד ולשירות המדינה, ניתן לגוטרמן על ידי אחד מחברי הוועדה ניקוד 3, למרות שהיא משרתת את המדינה במשך 22 שנים. גוטרמן הפנתה למסמכי המכרז שבהם תוארה על ידי גורמים בכירים ברשות שעבדו איתה כך: "התרשמתי מאוד מהמסירות, האנרגיות והרצון להגיע לתוצאה המיטבית", "מגלה מחוייבות ומסירות", "אכפתיות יוצאת דופן", "מלאת תשוקה לעבודתה והמסירות שלה לרמ"י יוצאת דופן".
הפער בין הניקוד למשובי עובד
גוטרמן הדגישה פער חריג בין הניקוד שניתן לה בוועדה לבין משובי עובד שקיבלה משך שנים. במשובים שניתנו לה על ידי הממונים עליה בעבודה, היא קיבלה ציונים משוקללים של 9.1, 9.4, 9.05 ו-9, אך ועדת המכרזים העריכה את נתוניה ברמה נמוכה הרבה יותר ללא כל הסבר לפער.
גוטרמן טענה גם שקיים פער בין התבחינים שקבעה הוועדה לבין התבחינים הקבועים בנוהל רשות מקרקעי ישראל, וכן שנפלו פגמים באישורי הכשירות של שניים מחברי הוועדה מכיוון שהנוהל מחייב את השתתפות מנהל אגף המשאבים האנושיים ברשות מקרקעי ישראל וחבר וועדה נוסף מהגורמים המקצועיים של הגוף המעסיק, אך בפועל השתתפו אנשים אחרים.
עמדת המדינה והזוכה
המדינה טענה שגם אם נפלו פגמים, מדובר בפגמים שאינם יורדים לשורש ההליך ושלא השפיעו על קיום המכרז בדרך שוויונית. המדינה הדגישה שלרשות עומדת חזקת תקינות המעשה המנהלי וכי לאחר שגוטרמן לא זכתה במכרז היא פנתה במייל למנהל הרשות ולמנהל המרחב והודיעה על החלטתה לוותר על תואר הסגנות, מה שמחזק את הטענה שהיא רואה באי בחירתה החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני.
דיין תמכה בטיעוני המדינה והדגישה את הפגיעה שעלולה להיגרם לה ולמשפחתה ככל שזכייתה במכרז תבוטל.
פסיקת בית הדין
השופט הבכיר קוגן, יחד עם נציגי הציבור, קבע שנפלו במכרז פגמים מהותיים המצדיקים ביטול. בית הדין מצא שחוסר ההנמקה של ועדת המכרזים כיצד ומדוע בחרה להעניק לגוטרמן ניקוד נמוך בפער משמעותי מהמשובים וגיליונות הערכה שניתנו לה במהלך השנים מהווה פגם מהותי.
בית הדין כתב: "חוסר ההנמקה של ועדת המכרזים כיצד ומדוע בחרה להעניק לתובעת ניקוד נמוך בפער משמעותי מהמשובים וגיליונות הערכה שניתנו במהלך השנים לתובעת על ידי הממונות עליה בעבודה כשבמשובים הנ"ל היא קיבלה ציונים משוקללים של 9.1, 9.4, 9.05 ו-9 אך בניגוד גמור למשובים מצויינים אלו העריכה ועדת המכרזים את נתוניה של התובעת ברמה נמוכה הרבה יותר ללא כל הסבר לפער הנ"ל ומבלי שנדע מה אמרה התובעת בראיון שערכה לה ועדת הבוחנים שגרם לחברי ועדת הבוחנים להעריך אותה בניקוד כה נמוך – כל זאת אינו מהווה פגם טכני אלא המדובר בפגם מהותי".
בית הדין הוסיף: "יש כאן חוסר הנמקה של ועדת הבוחנים לגבי החלטתה לבחור בעו"ד ספיר דיין כזוכה ולא ברור מה בדברים שאמרה הזוכה לוועדת הבוחנים שיכנע אותם לבחור בה. אין הנמקה אמיתית ממנה ניתן להבין מה התפיסה הניהולית המגובשת שהציגה הזוכה בוועדה ומדוע כישוריה ומידת התאמתה לתפקיד טובים יותר מיתר המועמדים לרבות אלו של התובעת".
בית הדין קבע: "פגמים אלו בצרוף יתר הפגמים שנפלו בהליכי המכרז לגבי כשירותם של שניים מחברי הוועדה והשוני בין התבחינים של הוועדה לבין אלו שקבועים בנוהל מעיבים על החלטת ועדת המכרזים ועל תוצאות המכרז כך שבנסיבותיו של המקרה הנוכחי אין מנוס מביטולו של המכרז על מנת שרמ"י והגורמים הרלבנטים במדינה יתנו דעתם לניהולם התקין של מכרזים ובכלל זה להנחות את חברי הוועדה בהתאם".
עם זאת, בית הדין קבע שלמרות הפגמים שנפלו במכרז, אין מקום לקבוע מראש מניעות לגבי מי מחברי הוועדה מלשבת במכרז החדש, כפי שביקשה גוטרמן, מאחר שאין כאן כשל ברמת חומרה כגון ניגוד עניינים המצדיק מראש פסלותם.
הוצאות והמשמעויות
בית הדין הביע חוסר נוחות מהתנהלות גוטרמן בתיק, שבחרה לתקוף את תוצאות המכרז כחודשיים לאחר מתן החלטת ועדת הבוחנים, כשהיא הגישה לבית הדין סמוך לפני חג פסח את תביעתה ללא בקשה נפרדת לסעד זמני ומבלי שצירפה את הזוכה. בית הדין ציין שאם הייתה מוגשת סמוך לאחר 17 בפברואר 2025 בקשה דחופה למתן סעד זמני ומראש הייתה הזוכה מצורפת כצד להליך, סביר להניח שהכרעת בית הדין הייתה ניתנת במועד הרבה יותר קרוב והפגיעה בנתבעת ובעיקר בזוכה הייתה קטנה יותר.
בית הדין הדגיש: "חשוב לנו שוב להדגיש כי אין בהכרעתנו זו להטיל דופי כלשהו בזוכה". בנסיבות אלו, כל צד ישא בהוצאותיו.
פסק הדין ניתן ביום 3 בספטמבר 2025 בהעדר הצדדים. התוצאה היא שרשות מקרקעי ישראל תצטרך לפרסם מכרז חדש למשרת יועצת משפטית במרחב חיפה, כאשר הפעם יידרש להקפיד על הנמקה נאותה של ועדת הבוחנים ועל התאמה בין הניקוד שניתן למועמדים לבין המסמכים והנתונים האובייקטיביים המופיעים בתיק המכרז.
