בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (בפ 4/25) קיבל ב־6.5.2025 את בקשת ועדת האתיקה מחוז חיפה והורה על השעייה זמנית של עו״ד חגי פונדק מעיסוק במקצוע, עד להכרעת דינו בהליך הפלילי. ההרכב – עו״ד חליל נעמה (אב״ד), עו״ד מונא אבו אל־יונס ועו״ד ניצן בצון – קבע כי העבירות המיוחסות נושאות בחובן קלון וכי מתקיימות ראיות לכאורה. את הבקשה הגישה עו״ד מירה מטאנס מטעם ועדת האתיקה; את המשיב ייצגה עו״ד ימימה אברמוביץ.
לפי כתב האישום (ת״פ 9353-10-24, פרקליטות מחוז חיפה – פלילי, בבית משפט השלום בקריות), מיוחסים לעו״ד פונדק עשרות מקרים – 68 לפי פרטי האישום – של הגשת בקשות להארכת מועד להישפט בבתי משפט לתעבורה בחיפה ובחדרה, שעליהן שובצו תגובות הנחזות כהסכמות לשכת התביעות, כשהן מזויפות. בית הדין סיכם: מדובר במיוחס של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף ושימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט – לכאורה במסגרת עבודתו כעורך דין.
בית הדין פירט מסכת ראיות לכאורה שעליה נשענה הבקשה: הודעות תובעי תעבורה שהכחישו חתימה או הסכמה על הבקשות, תפיסת מסמכים בבית המשיב ובהם קטעי נייר גזורים הנושאים חתימות וחותמות, וכן חוות דעת של החטיבה לזיהוי פלילי שקבעה התאמות מלאות בין מסמכים שונים ומקור משותף ליצירתם. בין הציטוטים שעלו מן ההודעות: התובע אלי מנטסון אמר על טענת פגישה וחתימה בפניו בתקופת הקורונה – "לא היה ולא נברא". התובע טל אנג׳ל תיאר זהות מוחלטת בין שתי “הסכמות” לכאורה: "יש לי צמרמורת בגוף… אין סיכוי בעולם שאני יכול לכתוב שתי הסכמות זהות לחלוטין כמו פה". מידד אזרזר הוסיף כי בתגובות שהוצגו "אין בו תאריך ואני תמיד רושם תאריך".
מנגד, המשיב טען באמצעות באת כוחו כי מדובר בבקשה חריגה להשעיה זמנית וכי עומדת לו חזקת החפות. עוד נטענו אכיפה בררנית ושיהוי מצד רשויות האכיפה, פגיעה בחסיונות, ונזק כבד לפרנסתו ולעובדי משרדו; לחלופין הוצעה השעיה חלקית שתוגבל להגשת בקשות לפי סעיף 230 לחסד״פ. בית הדין דחה את כל הטענות – ובכלל זה את ההצעה החלופית – וקבע שאין בראיות של ההגנה כדי לכרסם בשלב זה במארג הראיות הלכאוריות, ושאין באכיפה בררנית כדי להצדיק אי־נקיטת צעד משמעתי מניעתי.
בהחלטה הוסבר הרקע הנורמטיבי שבסעיף 78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין – סעד מניעתי עד תום ההליך הפלילי, המושתת על בחינת קלון, קיום ראיות לכאורה והצדקה ציבורית. בית הדין קבע כי בנסיבות – ריבוי המקרים, זיקתם הישירה להליכים שיפוטיים והצגת מצגי שווא לבית המשפט – מדובר בעבירות הנושאות קלון, וכי "יד האינטרס הציבורי… על העליונה". עוד נכתב: "שימוש בחתימות מזויפות – ובפרט לשם השגת תוצאה משפטית – אינו אלא חתירה תחת יסודות האמון שעליהם ניצב עולם המשפט", וכי "אין ולא יכול להיות ספק שמקצוע עריכת הדין… דורש מידה מיוחדת של יושרה, טוהר מידות וניקיון כפיים".
לצד ההשעיה, הורה בית הדין על פרסום ההחלטה, משיקולי שקיפות, מניעת הטעיית הציבור ושמירה על כבוד המקצוע. בכך משודר מסר יישומי לקהילת המשפט בחיפה והקריות: הקפדה קפדנית על טוהר מסמכים והליכים – במיוחד בתיקים תעבורתיים שיטתיים – היא תנאי בסיסי להמשך אמון הציבור. עם זאת הודגש כי ההליך הוא מניעתי, וכי המשיב נהנה מחזקת החפות עד לפסק דין פלילי חלוט.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!