תלמיד כיתה ו' בקרית ים הפך קורבן לחרם מתמשך שהגיע לשיא מזעזע: חבריו לכיתה הפיצו מודעת אבל מזויפת עם שמו ותמונתו, כולל הכיתוב "מתי הלוויה שלך?". האירוע התרחש בזמן שאביו משרת במילואים בצו 8. המשפחה, הנהלת בית הספר והרשויות המקומיות מטפלות במקרה, שחשף כשלים במערכת החינוך ומעורר דיון ציבורי על בריונות ברשת
בקצרה
- ילד בן 12 מקריית ים קיבל מודעת אבל מזויפת עם שמו מחבריו לכיתה
- המקרה חשף בידוד חברתי של שנתיים שעבר הילד
- צוות בית הספר התעלם מהבעיה עד שהמקרה התפוצץ
- ההורים הגישו תלונה במשטרה והם דורשים מענה מערכתי
ש' מקריית ים (השם המלא שמור במערכת) עמדה להתעלף כשקיבלה את הטלפון הזה בעבודה. "היא שאלה אותי אם אני מודעת למה שמתרחש בקבוצת הוואטסאפ השכבתית", מתארת האם בקול חנוק. "השבתי בשלילה, ואז היא שלחה לי מודעת אבל עם שמו של בני שמתנוססת עליה. רעדתי בכל הגוף".
השיא האכזרי של שנתיים של חרם
ח' בן ה-12 ישב ליד אמו ביום האחרון של הלימודים כשהתחילה המתקפה. הכל התחיל כשילדה בקבוצת הוואטסאפ השכבתית שלחה לו הודעות קוליות אחרי שהוא אמר לה שלא רוצה לדבר איתה. "באחת מההודעות היא אמרה לו 'אתה לא מעניין אף אחד, ואתה יכול ללכת להתאבד'", מספרת האם. "ילדה בת 12 כותבת דבר כזה".
בעקבותיה התקשרו עוד ילדים וקיללו אותו. כשח' ניתק את השיחות ויצא מקבוצת הוואטסאפ, אחד הילדים הכין מודעת אבל עם שמו והפיץ אותה. לא רק זה – הוא גם שלח לח' את המודעה בפרטי עם השאלה הקרה: "מתי הלוויה שלך?"
"בקבוצה הוא גם הסביר לילדים האחרים באיזו קלות אפשר להכין מודעה כזו", מוסיפה האם בכאב. "אי אפשר לבקש סליחה על דבר כזה".
שנתיים של צעקה שקטה לעזרה
המקרה הקשה חשף מציאות נוראה – שנתיים של בידוד חברתי שח' עבר בשקט. "הוא אמר לי – 'אמא, אני לבד. אני יושב לבד בהפסקות'", סיפרה האם בדמעות. כשפנתה למחנכת ולייעצת, נענתה בתגובה מזלזלת: "הן אמרו שהכול בסדר, שזה מבחירה שלו. אבל זה לא נכון – זה נכפה עליו".
"נכון לרגע זה, אף אחד לא פנה אליי", אומרת האם ארבעה ימים לאחר האירוע. "לא התקשר ולא הגיע, לא מבית הספר ולא מהעירייה. כל בית הספר מודע לזה, כולם. גם המנהלת מעודכנת".
כשהיא פנתה למנהלת בעצמה, זו רק אמרה שהיא מזועזעת ושאלה אם היא רוצה לדבר עם הפסיכולוגית. "זה אמור להיות אוטומטית, לא? הם אלה שהיו צריכים כבר מזמן להיות כאן".
ההורים: "אף משפחה לא צריכה לעבור את זה"
אביו של הילד שיצר את המודעה הגיע לבית המשפחה עם התנצלות ומחשב נייד כפיצוי. "הוא בא לפה, ביקש סליחה והתנצל, אבל זה משהו הרבה מעבר לזה", אומרת ש'. "אין בי סליחה, כי אם היה קורה חלילה משהו לבן שלי, שום סליחה שבעולם לא היתה עוזרת".
המשפחה דחתה את הפיצוי והחזירה את המחשב למחרת. "לא קונים אותנו – ובטח לא על חשבון הנפש של הילד שלי", הבהירה האם.
הבוקר הגישה המשפחה תלונה במשטרת זבולון.
ממשרד החינוך נמסר: "המקרה הקשה שבו תלמיד כיתה ו' נפגע על ידי בני כיתתו מלווה מקרוב על ידי הפיקוח, השירות הפסיכולוגי, הנהלת בית הספר והרשות המקומית. הליווי יימשך לתוך החופש הגדול ככל שיידרש".
המשרד מציין שגם במהלך החופשה יפעל מוקד "קול לכולם – המוקד הלאומי למניעת חרמות ודחייה חברתית" במספר 6312*.
"זה יכול היה להיגמר אחרת"
"בדיוק על הדברים האלה ילדים עשו סוף לחיים שלהם", מסכמת האם בדמעות. "אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי מאבדת את הילד שלי בגלל הדבר הזה. אני לא מוכנה שאף משפחה תעבור את מה שאנחנו עברנו. אף אחד לא יודע אלו השלכות יש למעשים כאלה".
המקרה מדגיש את החשיבות הקריטית של זיהוי מוקדם של בידוד חברתי ומעורבות פעילה של צוותי החינוך. בעידן הדיגיטלי, כשילדים יכולים ליצור ולהפיץ מודעות אבל מזויפות בקלות, הצורך במודעות ובפעולה מיידית הופך לחיוני יותר מתמיד.
"ח' הוא ילד חזק, הוא ממשיך קדימה – אבל אנחנו לא נשתוק", אומרת האם. "זה יכול היה להיגמר אחרת".
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!