כוכב מכבי חיפה, שנעדר ממשחק סיום העונה בשל האבל הכבד, פתח את הלב בפוסט אישי ומרגש באינסטגרם, בו נפרד מחברו הטוב גדי קינדה ז"ל וחשף רגעים בלתי נשכחים מהקשר המיוחד שנרקם ביניהם, על המגרש ומחוצה לו. "לנצח אזכיר ואזכור אותך"
הכאב על לכתו בטרם עת של הכדורגלן גדי קינדה ז"ל עודנו מורגש היטב, במיוחד בקרב חבריו הקרובים ובמערכת מכבי חיפה, שם שיחק והותיר חותם. הבוקר, בחר דולב חזיזה, קשרה של מכבי חיפה ואחד מחבריו הקרובים ביותר של קינדה, לשבור שתיקה יחסית ולשתף את תחושותיו הקשות בפוסט אישי ומרגש במיוחד בעמוד האינסטגרם שלו. דבריו של חזיזה, הכתובים בכאב גדול, משרטטים תמונה של חברות אמיצה וקשר עמוק, שנקטעו באחת.
חזיזה, שעל פי הדיווחים התקשה מאוד לעכל את הבשורה המרה ואף נעדר ממשחק סיום העונה של קבוצתו מול מכבי נתניה בשל האבל הכבד, פתח את דברי ההספד במילים הנאבקות לעכל את האובדן: "אחי היקר, לא מצליח לעכל שאתה לא פה. מכאן, הוא המשיך במסע בזמן, אל הימים הראשונים של היכרותם, וצייר תמונה חיה של קינדה כפי שזכר אותו: "אני זוכר שרק הגעת אלינו עם החיוך הכובש והצחוק המדביק שלך. רק היית מתחיל לצחוק, והיינו נופלים על הרצפה". תיאור זה ממחיש את האווירה החיובית והשמחה שהשרה קינדה סביבו, ואת ההשפעה המיידית שהייתה לצחוקו המתגלגל על חבריו לקבוצה.
הקשר בין השניים לא הסתכם רק באימונים ובמשחקים. חזיזה חשף פרטים אינטימיים על החברות שנרקמה ביניהם גם מחוץ למגרש, במיוחד סביב החוויות המשותפות כאבות צעירים. "אני זוכר שנולד לי הבן הבכור, דיברנו בווידאו ואמרת לי 'וולקאם למשפת האבהות'", שיתף חזיזה, ונגע בנקודה הרגישה של החיים המשותפים והתמיכה ההדדית ברגעים משמעותיים.
הוא המשיך ותיאר שגרה של שיחות ליליות בווידאו, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהקשר היומיומי שלהם: "זוכר כל יום שהיינו מדברים בווידאו בלילה, היינו מספרים אחד לשני איך עבר היום וצוחקים אחד על השני למי האישה נותנת יותר מטלות". בתוך השיתופים הללו, עלו גם אנקדוטות משעשעות מחיי המשפחה. "סיפרת לי שנועה הבכורה שלך עושה לכם בית ספר ושכשאתה נשאר איתה לבד בבית, אתה ישר שם קוקומלון להפנט אותה עד שהאישה תחזור. אימצתי את זה ועשיתי גם", כתב חזיזה, וחשף טיפ קטן ומלא הומור שעבר בין החברים, המעיד על הקרבה והפתיחות ביניהם.
המעגלים המשותפים של האבהות המשיכו לחבר ביניהם גם עם התרחבות המשפחות. "בילדה השנייה שלך ובילד השני שלי אמרת לי, 'חזיזה, זהו. שניים זה לא אחד'. הסברת שאני הולך לראות כוכבים", נזכר חזיזה בעצה נוספת שקיבל מחברו, עצה שללא ספק נאמרה בחיוך אך גם מתוך ניסיון חיים משותף. כל אותן שיחות ליליות, כך הוא מתאר, היו מסתיימות בפרצי צחוק אדירים, מהסוג שמחבר בין נפשות.
הקושי לעבור מלשון הווה ללשון עבר ניכר בכל מילה שכתב חזיזה, והוא עצמו התייחס לכך מפורשות: "אני כותב את כל זה ולא מעכל שאני צריך לדבר עלייך בלשון עבר". זוהי התמודדות המוכרת לרבים שאיבדו אדם יקר, והיא משקפת את עומק ההלם והצער.
לקראת סיום דבריו, הבטיח חזיזה לשאת עמו את המורשת הרוחנית שהותיר קינדה: "מבטיח לקחת איתי את כל האנרגיות, הצחוק ושמחת החיים שהכנסת לחיים שלי. תודה על כל רגע איתך מחוץ ובתוך המגרש". זוהי הוקרת תודה עמוקה על המתנות הבלתי מוחשיות שהעניק קינדה לחבריו – שמחת חיים ואנרגיה חיובית.
את הפוסט הכואב חתם חזיזה במילים של אהבה והבטחה נצחית: "אני אוהב אותך אחי היקר. לנצח אזכיר ואזכור אותך. נוח על משכבך בשלום ותשמור על המשפחה, על נועה יעל ולירן שם למעלה". דברים אלו, המופנים ישירות אל חברו שהלך לעולמו, מבטאים את הקשר שלא יינתק לעולם, ואת התקווה שקינדה ימשיך להשגיח על יקיריו ממקום מנוחתו. הפוסט של חזיזה זכה לתגובות רבות מאוהדי כדורגל, שחקנים ואנשי ספורט, שביקשו לחזק אותו ולהשתתף באבלו הכבד על אובדן חברו הטוב, גדי קינדה זכרו לברכה.
