המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות פרסמו היום (שלישי) דוח חדש המעריך את מספר מקרי המוות המוקדם ואובדן שנות החיים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר בישראל בשנים 2015–2023. על פי הממצאים, בשנת 2023 אירעו 5,510 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חנקן דו-חמצני (NO₂) ואוזון (O₃).
ירידה בזיהום חנקן דו-חמצני, אך עלייה בזיהום אוזון
הנתונים החדשים מצביעים על מגמות משתנות בנוגע למזהמי האוויר המרכזיים:
- מגמת ירידה בזיהום מחנקן דו-חמצני, הנפלט בעיקר מכלי רכב ומתחנות כוח.
- עלייה במקרי המוות הקשורים לחשיפה לאוזון.
- יציבות במספר מקרי המוות כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5).
לפי הדוח, בשנת 2023, החשיפה לחלקיקים נשימים עדינים לבדה הובילה ל-4,699 מקרי מוות מוקדם, ובשקלול עם חנקן דו-חמצני ואוזון המספר עלה ל-5,510 מקרי מוות.
השוואה בינלאומית: ישראל לעומת אירופה
לפי הדוח, שיעורי התמותה המוקדמת בישראל נמוכים יחסית למדינות אירופאיות בעלות רמות זיהום אוויר דומות. אחת הסיבות לכך היא שמבנה האוכלוסייה בישראל צעיר יותר לעומת מדינות אירופה, ולכן השפעת הזיהום על התמותה נמוכה יותר.
השפעות בריאותיות נוספות
חשוב לציין כי הדוח מתמקד בתמותה מוקדמת בלבד ואינו כולל השפעות בריאותיות נוספות כמו:
- תחלואה כרונית כתוצאה מחשיפה ממושכת לזיהום אוויר.
- השפעות של מזהמים מסרטנים.
- עומס על מערכת הבריאות, כולל ימי אשפוז.
ד"ר אילן לוי, המשרד להגנת הסביבה: "זיהום אוויר מוכר בעולם כגורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר על בריאות האדם בכלל ותמותה מוקדמת בפרט. הדוח מדגיש מצד אחד את ההשפעה החיובית של הפחתת פליטות תחמוצות החנקן, אך מצד שני גם את הצורך להמשיך ולפעול להפחתת פליטות כלל מזהמי האוויר בעתיד".
הדוח מבוסס על המלצות עדכניות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) משנת 2021, ומתודולוגיה שהותאמה גם למדינות אירופה בדוח שפורסם על ידי הסוכנות להגנת הסביבה האירופית (EEA) בשנת 2022.
🔗 לדוח המלא ולמצגת המפורטת:
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!