תביעה: המנתח הפלסטי החדיר שתלי סיליקון מתחת לשוקי האישה – וגרם לה לפגיעה עצבית בלתי הפיכה, לבעיות קשות בשיווי המשקל ולנפילות.
תושבת חיפה (70), שרצתה לשפר את הופעתה החיצונית, הפכה לשבר כלי כתוצאה מארבעה ניתוחים אסתטיים מורכבים, שבוצעו בה בבת אחת ובאופן רשלני – כך נטען בתביעה אותה הגישו עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, נגד הרופא המנתח, בשמה של האישה.
על פי התביעה, לפני כארבע שנים, פנתה האישה אל הרופא לייעוץ בנוגע לניתוחים אסתטיים אותם שקלה לבצע. על פי הנטען, לאחר שבדק אותה, המליץ לה הרופא לבצע שורה של ניתוחים אשר כללו הרמת שדיים בתוספת שומן, שאיבת שומן מהבטן ומהמותניים ומתיחת בטן.
לדברי עו"ד שפירא, התובעת שאלה את הרופא מה ניתן לעשות לשיפור מראה רגליה, והוא הציע לה לעבור השתלת סיליקון בשוקיים – מבלי לציין שניתוח שכזה מעולם לא בוצע עד אז בישראל.
על פי התביעה, בתום פגישת הייעוץ, קבע הרופא לאישה תור לניתוח, מתוך החלטה לבצע את שלל הניתוחים הסבוכים בעת ובעונה אחת, תחת הרדמה כללית.
לדברי עו"ד שפירא, הרופא לא פירט באוזני האישה את הסיכונים הכרוכים בניתוחים אותם התכוון לבצע בה, ולא ציין בפניה כי תיתכן פגיעה עצבית בשל החדרת שתלי הסיליקון לרגליה. סיכונים אלה גם לא פורטו בטופס ההסכמה עליו חתמה האישה לפני הניתוח. לדברי עו"ד שפירא, לו ידעה התובעת כי הניתוחים נושאים בחובם סכנה מוחשית לבריאותה, היא לא הייתה מסכימה לבצעם.
וכך, על פי התביעה, כשלושה שבועות לאחר פגישת הייעוץ, עברה התובעת את סדרת הניתוחים, תוך שהיא שרויה, לאורך שלוש שעות, בהרדמה כללית. בתום הניתוחים, ולאחר אשפוז קצר, שוחררה האישה לביתה.
לדברי עו"ד שפירא, מרגע שחרורה ובמשך תקופה ארוכה, החלה האישה לסבול משורה של בעיות תפקודיות קשות, שכללו, מעבר לבעיות אסתטיות, גם היעדר תחושה בשוק ובכף רגל שמאל, ומנפילות חוזרות ונשנות שנבעו מאובדן שיווי משקל במהלך עמידה והליכה. הרופא, כך נטען, הרגיע את התובעת בכל פעם מחדש ואמר לה שהתחושה תחזור ושמצבה ישתפר.
על פי התביעה, מצבה של התובעת לא רק שלא השתפר, אלא אף הלך והחמיר, והיא הופנתה לבדיקה של הולכה עצבית מסוג EMG בגפיים התחתונות. בבדיקה נמצא כי היא סובלת מפגיעה עצבית קשה ובלתי הפיכה הנובעת מלחץ של שתלי הסיליקון על מערכת העצבים.
לכתב התביעה צורפה חוות רפואית של ד"ר אפרים דביר, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, אשר קבע כי הרופא המנתח ביצע באישה ארבעה ניתוחים גדולים יחסית בתוך שלוש שעות, ללא שום צידוק רפואי.
לדברי ד"ר דביר בהחדרת שתל הסיליקון לשוק, פגע הרופא המנתח במערכת העצבים, נזק שהפך לבלתי הפיך. לדבריו, מאחר שחלפו יותר משלוש שנים ממועד הניתוח ובמהלכן לא חל שיפור במצבה של האישה, הנזק העצבי שממנו היא סובלת לא צפוי לחלוף.
ד"ר דביר הדגיש בחוות דעתו, כי ככל הידוע לו, ניתוח להגדלת שוקיים לא בוצע בארץ מעולם. לדבריו, "זהו המקרה הראשון בארץ שמובא לידיעתי בדבר הגדלת שוקיים". על פי ד"ר דביר, מדובר בניתוח ניסיוני שבוצע תוך חריגה מכל סטנדרט רפואי מקובל.
"הרופא ביצע בתובעת ארבעה ניתוחים די גדולים באופן רשלני ובלתי מתקבל על הדעת וגרם לה לנזקים קשים" קובע ד"ר דביר, ומוסיף, כי חוסר התחושה והיציבות בשוק שמאל ובכף הרגל מהווה בעיה קשה בכל גיל, אך נכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר באישה המתקרבת לגיל 70 שנה.
בסיכום חוות דעתו, קובע ד"ר דביר, כי הפגיעה העצבית יכולה הייתה להימנע בסבירות גבוהה ביותר, אילו הניתוח להחדרת השתלים בשוקיים היה מבוצע בנפרד, ובאופן שהיה מאפשר לרופא להשקיע את מלוא תשומת הלב והזמן בניתוח אחד.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית נוספת של ד"ר יעקב וידנפלד, מומחה בנוירולוגיה, שקבע כי הפגיעה העצבית והמוטורית שממנה סובלת התובעת, נובעת מהניתוח הרשלני אותו עברה. לדברי ד"ר וידנפלד, שתל הסיליקון הוחדר אל מתחת לשריר גדול, האחראי על פעולות ההליכה, הריצה, הקפיצה והעמידה על בהונות. לשריר זה, לדברי ד"ר וידנפלד, תפקיד חשוב גם ביציבות בזמן הליכה, ולפגיעה בו יש השלכות תפקודיות קשות.
עוד קבע ד"ר וידנפלד, כי מכיוון שהאנמנזה של התובעת לא מצביעה על הליך תחלואתי או חבלתי כלשהו, אין להימנע מהמסקנה הסבירה וההגיונית, לפיה הפגיעה העצבית ברגלה השמאלית היא תוצאה של הניתוח שעברה.
בסיכום חוות דעתו קובע ד"ר וידנפלד, כי התובעת נותרה 10 אחוזי נכות רפואית צמיתה בשל הפגיעה העצבית התחושתית, ו-15 אחוזי נכות צמיתה בשל הפגיעה המוטורית.
לדברי עו"ד שפירא, עקב הניתוח הרשלני השתנו חייה של התובעת לבלי היכר, ומאישה פעילה ומלאת שמחת חיים, היא הפכה לשבר כלי. לדבריו, התובעת, אשר מעולם לא סבלה מבעיות נוירולוגיות כאלה או אחרות, הפסיקה לעבוד לפרנסתה ונותרה עם נכות רפואית ותפקודית קשה.
בנוסף, טוען עו"ד שפירא, שהתובעת סובלת מירידה קשה באיכות חייה, ועתידה להתמודד עם השלכות תפקודיות ואסתטיות קשות שלא יחלפו לעולם.
בתביעה מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט לחייב את הרופא המנתח לפצות את התובעת בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה בימים אלה אל בית משפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.
