תושבים רבים בחיפה והקריות, ממרכז העיר ועד שכונות הקצה, מתמודדים עם מפגע יונים יומיומי. הציפורים, המהוות חלק בלתי נפרד מהנוף האורבני, מתמקמות במסתורי כביסה, על אדני חלונות ובמרפסות, והופכות את החיים של הדיירים למטרד אמיתי. מעבר ללכלוך והרעש, ישנה דאגה גוברת בקרב התושבים לגבי הסיכון הבריאותי הכרוך בקיומן של היונים, בעיקר לאוכלוסיות רגישות. עם זאת, בעוד שהמפגע הוא עובדה קיימת, רבים מחפשים פתרונות יעילים והומניים שאינם כרוכים בפגיעה בציפורים עצמן.
יונים אמנם נתפסות לעיתים כחלק מהטבע העירוני, אך נוכחותן בקרבת בני אדם אינה תמיד רצויה. עיקר הבעיה אינו ביונה עצמה, אלא בלשלשת שהיא משאירה. הלשלשת החומצית לא רק מלכלכת באופן קשה משטחים כמו אדני חלונות ומזגנים, אלא גם עלולה להזיק לתשתיות מתכת, כגון מרזבים ומעקות, שכן היא מאיצה תהליכי קורוזיה. בנוסף, לשלשת יבשה עלולה לשאת חיידקים ומחלות כמו סלמונלה, ומהווה סכנה במיוחד עבור ילדים, קשישים או אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.
מתי ולמה הן מגיעות דווקא לחיפה?
בניגוד לתפיסה הרווחת כי יונים הן מטרד עונתי, יונת הבית העירונית אינה נודדת. העובדה שהיא מוצאת בנחיפה והקריות שפע של מזון ומבנים מתאימים לקינון, מאפשרת לזוג יונים לקנן עד תשע פעמים בשנה. עובדה זו הופכת אותן למטרד מתמשך לאורך כל השנה ולא רק בחודשי האביב והקיץ. בבניינים ותיקים בהדר ובקריית ים, למשל, ניתן למצוא קינים עונתיים בחללי גגות או במסתורי כביסה, בעוד שבבנייה החדשה בטירת כרמל או בעתלית, היונים מוצאות מסתור במקומות נגישים כמו יחידות מיזוג ומרפסות.
מעבר ללכלוך, רעשי הקינון והתקשורת של הציפורים עלולים להפוך למטרד רועש ומעיק, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות. תופעה זו מורגשת במיוחד בבניינים צפופים בהם היונים מקננות בסמוך לחלונות או עליות גג, ומפריעות לשגרת היום של הדיירים.
פתרונות יעילים והומניים
הצורך להרחיק את היונים מהסביבה המיידית של בני האדם הוא ברור, אך הפתרונות אינם בהכרח אכזריים. על פי מומחים בתחום, הדרך היעילה ביותר היא להשתמש באמצעים פיזיים שמונעים מהיונים נחיתה או קינון נוחים, מבלי לפגוע בהן. שיטות אלו כוללות התקנת רשתות, דוקרנים או סלילי קפיץ, כאשר לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.
דוקרנים: אף שהם יעילים בהרתעת נחיתה, דוקרנים העשויים מנירוסטה עלולים לפצוע את הציפורים ולגרום להן סבל. ישנם גם דוקרנים מפלסטיק, אך גם הם אינם מבטיחים מניעה מוחלטת של פגיעה בציפורים.
סליל קפיצי: שיטה זו נחשבת להומנית יותר. סליל הקפיץ מותקן על המשטח המיועד, ויוצר תחושה של חוסר איזון, המונעת מהיונה לנחות בנוחות. במקום להיפצע, היונה פשוט עפה הלאה בחיפוש אחר מקום מתאים יותר.
רשתות: התקנת רשתות היא אחד הפתרונות המומלצים והיעילים ביותר, בעיקר לחללים כמו מסתורי כביסה ומרפסות, הדורשים גידור מלא. הרשתות מונעות מהיונים גישה ישירה לאזורים אלו, ומבטיחות שהן לא יוכלו לקנן או להתמקם. יתרון נוסף הוא שהן נותנות פתרון לטווח ארוך ללא פגיעה ביונים.
מומלץ להיעזר באנשי מקצוע, שיש להם את הידע והכלים הנדרשים להתקנה נכונה של האמצעים בגובה ובמקומות מאתגרים, כדוגמת עליות גג, מסתורים וכו'. תכנון נכון וביצוע מקצועי של ההתקנה יבטיחו כי היונים יורחקו ביעילות, תוך שמירה על המרחב העירוני ועל החיות השוכנות בו.
