בדרך לכניסתו לספר החוקים, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה השבוע (3 בדצמבר) את הצעת חוק האקלים שהוגשה על ידי המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, האישור ניתן בכפוף לרביזיה המחזירה את הדיון לוועדה ומחייבת דיון נוסף בוועדת השרים לענייני חקיקה טרם העברתו לאישור סופי במליאת הכנסת.
מה כולל חוק האקלים?
חוק האקלים יוצר לראשונה בישראל מסגרת חוקית מחייבת להתמודדות עם משבר האקלים. הוא כולל יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי חממה ב-27% עד שנת 2030 (עם אפשרות להארכה של עד שלוש שנים), ואיפוס פליטות נטו עד שנת 2050. מנכ"ל המשרד, אסף יזדי, והשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הביעו התנגדות להורדת היעד לשנת 2030 ודורשים לשמר את היעד המקורי של 30%.
דגש על תמיכה ברשויות המקומיות
החוק מחייב את הרשויות המקומיות להיערך לשינויי האקלים באמצעות תוכניות ייעודיות. עם זאת, על פי הנוסח שאושר בוועדה, רשויות באשכולות 1-7 יוכלו להיות פטורות מהכנת התוכניות אם לא יקבלו סיוע תקציבי. עמדת המשרד להגנת הסביבה ברורה – יש להעניק תמיכה לכלל הרשויות המקומיות והאזוריות כדי להבטיח היערכות מקיפה.
עיקרי החוק
- תוכניות לאומיות להפחתת פליטות: הממשלה תחויב להכין תוכנית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי חממה, שתעודכן כל חמש שנים ותדווח לממשלה אחת לשנה.
- תוכניות היערכות למשבר האקלים: כל משרד ממשלתי יחויב להיערך למשבר בתחומי אחריותו, כחלק מתוכנית לאומית כוללת.
- הערכות סיכון אקלימי: תוכניות בעלות השפעה משמעותית על שינוי האקלים יחויבו בהערכות סיכון אקלימיות.
- שיתוף ציבור וגופים מייעצים:
- מועצת אקלים: גוף מייעץ שיכלול נציגי ממשל, רשויות מקומיות, ארגונים סביבתיים ונציגי ציבור.
- ועדת מומחים עצמאית: תספק ביקורת מדעית על התוכניות.
תגובות המשרד להגנת הסביבה
השרה עידית סילמן הגדירה את אישור החוק בוועדה כ"אבן דרך משמעותית". לדבריה, יש להבטיח שמדינת ישראל תעמוד ביעדים המקוריים להפחתת פליטות, תוך תמיכה תקציבית ראויה ברשויות המקומיות. "נמשיך לפעול לחיזוק המחויבות הלאומית ולבניית חוסן אקלימי למען עתיד בר קיימה לישראל," הוסיפה.
אישור חוק האקלים הוא צעד חשוב, אך עדיין נדרש גיבוש סופי של הפרטים כדי להבטיח התמודדות אפקטיבית עם האתגרים שמציב משבר האקלים.
