קריית ביאליק נגד ברצלונה: תגובה מקומית למשבר דיפלומטי?

עיריית קריית ביאליק לא תשלח נציגות לכנס "הערים החכמות" השנתי בברצלונה, כך הכריז ראש העיר אלי דוקורסקי. ההחלטה התקבלה כתגובה רשמית להחלטת עיריית ברצלונה מהחודש שעבר לנתק את קשריה עם ממשלת ישראל. אף שאין כל קשר רשמי קודם בין שתי הערים, המהלך של דוקורסקי מציב את קריית ביאליק במרכזו של מאבק דיפלומטי רחב יותר.

הרקע למשבר הדיפלומטי

בסוף חודש מאי, מועצת העיר ברצלונה החליטה באופן רשמי על ניתוק היחסים עם ממשלת ישראל, בנימוק של "כל עוד זכויות האדם אינן מכובדות בעזה". החלטה זו לא הייתה סמלית בלבד: היא כללה גם ניתוק קשרי הערים התאומות עם תל אביב ומניעת עבודה עם חברות שיש להן קשר לממשלה. חשוב לציין, כי בניגוד לטענות מסוימות, ברצלונה ותל אביב הן אכן ערים תאומות, בעוד שלא נמצא כל תיעוד לקשר רשמי קודם בין קריית ביאליק לברצלונה.

החלטת ראש העיר דוקורסקי שלא להשתתף בכנס בברצלונה היא מהלך פוליטי שמטרתו להציב את העיר בצפון הארץ כגורם אקטיבי במאבק הדיפלומטי. בהודעתו, מסר דוקורסקי כי "איני סבור שעלינו להושיט את הלחי השניה לספרד, שמנהלת מאבק אנטישמי נגד מדינת ישראל". הוא הוסיף כי לא יוציא "את כספי משלם המיסים של קריית ביאליק על ברצלונה העוינת".

ניתוח המהלך מעלה שאלות לגבי משמעותו המעשית. בעוד ש"החרמה" של אירועים בינלאומיים על ידי רשויות מקומיות קיימת בהיסטוריה , מחקרים מצביעים על כך שצעדים מסוג זה הם לרוב פחות אפקטיביים מבחינה פוליטית. הם משמשים בעיקר כדי להשיג תשומת לב ציבורית ולקדם אינטרסים פוליטיים מקומיים, מבלי לוותר על רווח כספי משמעותי. במקרה זה, מדובר ככל הנראה יותר בצעד סימבולי מאשר בהחלטה "חריפה" שתשפיע על ברצלונה. הנתונים מראים כי בויקוטים דומים שנעשו בעבר, פוליטיקאים התעניינו יותר בקולות של מצביעים מאשר בהחלטה של גופים חיצוניים להחרים אותם.

התפתחות דרמטית: סירוב כניסה לראש עיריית ברצלונה

ההחלטה של קריית ביאליק מצטרפת לשורה של צעדים מצד ישראל, שהלכו והחריפו את המשבר הדיפלומטי. בבוקר פרסום הידיעה על החרם, פורסם כי ראש עיריית ברצלונה, חאומה קולבוני, סורב להיכנס לישראל לאחר שהיה אמור לנחות בארץ. ההחלטה על סירוב הכניסה תואמה עם משרד החוץ והמל"ל. סירוב כניסה של ראש עיר אירופי מהווה אירוע דיפלומטי חמור, ומסמן כי הצעד של ברצלונה נתפס בחומרה לא רק על ידי רשויות מקומיות כמו קריית ביאליק, אלא גם על ידי ממשלת ישראל עצמה.

סיכום והשלכות אפשריות

המהלך של קריית ביאליק, המהווה תגובה לצעדי ברצלונה, אינו עומד בפני עצמו אלא משתלב במערך תגובות רחב יותר מצד גורמים ישראליים. אף על פי שקריית ביאליק וברצלונה אינן מקושרות באופן ישיר, המקרה ממחיש כיצד סכסוכים דיפלומטיים גלובליים יכולים להשפיע על קשרים מוניציפליים מקומיים, ולהוות כלי בידי ראשי ערים לביטוי עמדה פוליטית.