מחקר של מכבי שירותי בריאות שהתפרס על 12 שנים גילה: הכפלה בכמות מטופלי דיכאון וחרדה שהגיעו לרופאי המשפחה. מטופלי דיכאון וחרדה מגיעים יותר לרופאי המשפחה, מבקרים יותר אצל רופאים מומחים, פונים יותר למיון, ומתאשפזים יותר בבתי החולים. וגם – מה הפער בין נשים לגברים?
מחקר חדש ומקיף שערכה מכבי שירותי בריאות על פני 12 שנים מצביע על מגמה ברורה ומדאיגה: העלייה במספר מטופלי דיכאון וחרדה שפונים לרופאי המשפחה נמשכת זה למעלה מעשור – אך קיבלה תאוצה בשנים האחרונות. מהנתונים עולה כי *בשנת 2024 רבע מהביקורים אצל רופאי המשפחה היו של מטופלים עם דיכאון או חרדה – נתון שמהווה שיא חסר תקדים.
המחקר, שבוצע על ידי מערך הרפואה והמחלקה להערכה, מדידה ומחקר יישומי במכבי, בחן נתונים של כלל חברי הקופה בגילאי 18 ומעלה בין השנים 2013-2024. בשנים אליהן מתייחס המחקר חלו אירועים משמעותיים במדינת ישראל שהיוו פוטנציאל השפעה על מצבם הנפשי של הישראלים, לרבות: הרפורמה בבריאות הנפש בשנת 2015, מגפת הקורונה שהתפרצה בשנת 2020 וכן מלחמת חרבות ברזל שהחלה באוקטובר 2023 ועודנה נמשכת.
המחקר של מכבי מצא כי משנת 2013 ועד לשנת 2024 חלה עליה של 50% בכמות המטופלים הכוללת שביקרה אצל רופאי המשפחה, שנובעת בחלקה גם מגידול במספר חברי הקופה, – ולעומתה העליה בקרב מטופלים שהגיעו לרופאים אלו עם דיכאון וחרדה כמעט והכפילה את עצמה* ועומדת על 94% מ-146,000 מטופלים ל-284,000 מטופלים. גם מבחינת כמויות הביקורים אצל רופאי המשפחה נרשמה עליה חדה, כאשר *משנת 2013 ועד שנת 2024 הכמות הביקורים הכללית עלתה ב-82% – וכמות הביקורים אצל רופאי המשפחה בקרב מטופלי דיכאון וחרדה עלתה ב-117%* מ-1.6 מיליון ל-3.5 מיליון.
עוד מצא המחקר כי במשך 12 השנים שנבחנו במחקר אחוז המטופלים שרכשו תרופות לדיכאון וחרדה עלה ב-35%. בנוסף גילו החוקרים כי מטופלים עם דיכאון וחרדה מבקרים אצל רופאי המשפחה בשיעור הגבוה ב-45% משאר המטופלים* – כך למשל מטופלי דיכאון וחרדה ביקרו בשנת 2024 בממוצע 14.2 פעמים לעומת שאר המטופלים שביקרו בשנה זאת בממוצע 9.8 פעמים אצל רופאי המשפחה. כך למעשה כ-25% מהביקורים אצל רופאי המשפחה בשנה זאת הינם כאמור של מטופלים עם דיכאון וחרדה.
זאת ועוד מצא המחקר של מכבי כי 84.2% מהמטופלים עם דיכאון וחרדה שפנו לרופא משפחה, פונים גם לרפואה שניונית (לא כולל פסיכיאטר), 20.5% מהם פונים לחדרי המיון (ללא אשפוז), ו-5% מהם מתאשפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים. שאר המטופלים מבקרים אצל מומחי הרפואה השניונית (לא כולל פסיכיאטר) בשיעור של 75.3%, 13.7% פונים לחדרי המיון (ללא אשפוז) ו-1.8% מתאשפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים.*
בכל הקשור לחלוקה למגדר, מצא המחקר כי 64% מהמטופלים עם דיכאון וחרדה שמגיעים לרופאי המשפחה הן נשים,* כאשר מבחינת שאר המטופלים שמגיעים לרופאים אלו היחס בין גברים לנשים הוא דומה – 48% גברים ו-52% נשים.
סגנית ראש מערך הרפואה במכבי שירותי בריאות ויוזמת המחקר ד"ר מרינה מור שלום ציינה :"זהו המחקר הראשון מסוגו שבחן את השינויים במגמת הביקורים וצריכת השירותים של מטופלי בריאות הנפש בקהילה ובקרב רפואת המשפחה בפרט מאז הרפורמה בבריאות הנפש לאורך השנים, תוך בחינת המגמות בעקבות תקופת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. הממצאים מדגימים שמטופלים עם דיכאון/חרדה צורכים יותר שירותי רפואה; פונים יותר למיון, מתאשפזים יותר במחלקות הפנימיות, פונים יותר לרופאים יועצים, וצורכים יותר תרופות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. אנו רואים במרפאות בשטח את עומס הביקורים אצל רופאי המשפחה שעלה משמעותית יותר בקרב מטופלי דכאון וחרדה לעומת מטופלים אחרים".
ד"ר מור שלום מסבירה כי "לאור הממצאים ניתן להסיק שהרפורמה בבריאות הנפש השיגה את מטרתה – לשבור את המחיצה בין רפואה גופנית לבריאות הנפש, ואת הניתוק בין הרופאים הראשוניים לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש וחוסר העברת מידע ביניהם. אולם, לא די בכך: הצורך בזמינות מטפלים בבריאות הנפש עלה משמעותית עם השנים וימשיך לעלות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. לכן נדרש שינוי תפיסתי ומערכתי לטובת ריבוד המענים והכשרת מטפלים נוספים למענים קצרים ומידיים לתחלואת הנפש הקלה כגון חרדה ודכאון, בדגש על רופאי המשפחה שנמצאים בחזית".
עוד מדגישה ד"ר מור שלום כי יש לשים לב לממצא במחקר שמראה כי מטופלי דכאון וחרדה סובלים בשיעור גבוה יותר ממחלות כרוניות והם מבוגרים יותר ביחס לשאר המטופלים: "על כן, חשוב שהטיפול בהם יינתן ע"י רופאי המשפחה שמוכשרים לתת מענה רפואי כוללני לתחלואות הגוף – הכרוניות והנפש. לסיכום אומרת ד"ר מור שלום כי "היום מתמחים ברפואת משפחה עושים סבב של חודשיים במחלקות סגורות לבריאות הנפש בבתי חולים. חשוב לפעול להסטה ושילוב נכון של ההכשרה בין מרפאות בתי החולים הפסיכיאטריים למרפאות בריאות הנפש בקהילה".
