אברהם גליק (41), תושב זיכרון יעקב ומוביל שירות במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות, ידוע בסביבתו ככתובת הראשונה למענה אישי ומקצועי, זמין לסייע למטופלים בכל שעה וללוות אותם בפניות השונות. במקביל לתפקידו החשוב במכבי, הוא מתנדב מזה עשור בזק"א ובאיחוד הצלה. בחודש האחרון, בעקבות האסון הנורא ב-7.10, הוא נטל חלק פעיל בעבודת הקודש בזיהוי החללים, ואת המראות הוא לא ישכח לעולם
"הייתי עד לאירועים קשים ואסונות לא פשוטים, אבל את המראות והתחושות בעקבות האסון הנורא בשמחת תורה, לא אשכח לעולם" כך פותח בדברים אברהם גליק, תושב 'זיכרון יעקב' ומוביל שירות במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות, כשהוא מדבר על האסון הנורא בשמחת תורה, ועל מלאכת הקודש ביישובים ובקיבוצים, ובבסיסי הזיהוי.
מזה כעשור, שההתנדבות והסיוע לפרט ולכלל, הם חלק מחייו. "אני רואה בזה שליחות, שלא כל אדם מסוגל לעשות. לדאוג ליהודי שיזכה לבוא לקבר ישראל, זו שליחות עצומה וזכות גדולה", הוא אומר.
כבר בבוקר חג שמחת תורה, כשהוא נמצא בבית הכנסת בעיצומן של ההקפות, החלו להגיע השמועות המחרידות. "התחלנו לקבל מידע, והבנו שאנחנו נמצאים באירוע יוצא דופן", הוא מספר. כמי שמורגל באירועים ואסונות קשים, הן כמתנדב בזק"א והן כמתנדב ב'איחוד הצלה', היה לו ברור כי מדובר במשהו אחר ובאסון שטרם נראה כמותו. מיד עם צאת החג, בישיבה של המחוז הצפוני בזק"א, התנדב לצאת לדרום ולסייע.
למחרת, עם שחר, כבר שם פעמיו לעבר אחד הבסיסים לזיהוי חללים. "קיבלנו משימה לטפל בעשרות הנרצחים הראשונים, שנטבחו במסיבה ברעים. כמובן שלא אוכל לפרט על המראות הקשים ואופן הטיפול המורכב. רק אציין, שבמקרים רבים נזקקנו לאמצעים טכנולוגיים כאלו ואחרים לזיהוי".
בהמשך, הוא הצטרף לצוות מיוחד שפעל בבארי ובכפר עזה, ועבר יחד עמם מבית לבית, בכדי להביא עוד יהודים לקבר ישראל. "מי שלא היה שם, לא יכול להבין על מה מדובר" הוא מציין. "אלו מראות מזעזעים, בתים שרופים, הרס וחורבן בכל מקום".
ואיך מתמודדים עם הקושי? מהיכן שואבים כוחות להמשיך הלאה בחיים? "זו משימה לא פשוטה. אלו מראות וצלקות שילכו אתנו לכל החיים, ואני שומע זאת מכל יתר המתנדבים. אי אפשר להמשיך בחיים כאילו כלום. מעריכים יותר את קדושת החיים, שמים יותר לב לחסדים הגדולים שעושה אתנו ה' יתברך בכל רגע. זה משפיע על הבית, על העבודה, על החיים עצמם".
מלבד זאת, ארגון זק"א מעניק לכל אחד מהמתנדבים ליווי פסיכולוגי, כל אחד כפי הנצרך. "אין אחד שלא זקוק לזה בימים אלו" הוא מציין. "מתנדבי זק"א הם כמו משפחה. נפגשים יותר, משתפים, שרים ביחד, עוזרים האחד לשני לעבור את התקופה הקשה הזו, ולהתמודד עם המציאות".
"תחושת הסיפוק המלווה כל אחד ואחד מאתנו, שעסקנו ב'כבוד המת' והשתדלנו שכל נפטר יזכה לבוא לקבר ישראל ולקבל את הכבוד הראוי לו, זה מה שמחזיק אותנו ברגעים הקשים".
ובאופן אישי, איך אתה מתמודד עם הקושי? "אני משתדל להמשיך בעשיה הברוכה. להסית את המחשבות ולהתרכז בדברים חיוביים. יש לנו משימות רבות שעומדות לפתחנו, במגוון נושאים, וחייבים להמשיך הלאה. אויבנו מבקשים להכניע אותנו. התשובה שלנו היא, להמשיך הלאה. לעשות טוב לעוד יהודי. לדאוג לעוד אדם במצוקה. זו השליחות שלי".
