הקיץ מאחורינו, עונת השפעת כבר כאן וכמדי שנה, נישאת הקריאה להתחסן. שפעת אינה צינון פשוט, אלא מחלה נגיפית קשה ומסוכנת שגורמת למותם של מאות אלפי אנשים בשנה ברחבי העולם ולאשפוזם של רבים אחרים. ד"ר עופר בלומנפלד, מומחה לרפואת משפחה במכבי שירותי בריאות מסביר כיצד נצלח את החורף בצורה בטוחה
מאת: ד”ר עופר בלומנפלד
איך מחליטים לפתח חיסון?
ממשלות וחברות תרופות מחליטות לפתח חיסון כאשר מתגלית מחלה הנגרמת ממחולל מזהם ולמחלה פוטנציאל לגרום לנכות קשה או לתמותה עודפת. כך, למשל, פותחו לאורך השנים, חיסונים כנגד נגיף הפוליו (גורם לשיתוק), כנגד חיידק השעלת (גורם לתמותת תינוקות ופגים) או כנגד נגיף הפפילומה (גורם לסרטן צוואר הרחם בנשים).
מהם השלבים בדרך לפיתוח החיסון?
כיום מסונטזים חלבונים הזהים לחלק ממעטפת הנגיף או החיידק מחולל המחלה. בהמשך מוזרקים החלבונים למודל חיה על מנת לבדוק שמעוררים את מערכת החיסון ליצור נוגדנים כנגדם או עירור תאי מערכת החיסון לסילוקם. בנוסף, נבדקת בטיחות החיסון בחיה. בשלבים הבאים מתבצעים ניסויים בבני אדם שמטרתם לבדוק בטיחות ובהמשך יעילות.
מדוע להתחסן כנגד שפעת?
ישנם מספר מיתוסים על חיסוני השפעת כמו חליתי בעקבות החיסון, עדיף לתת למערכת החיסון להתמודד לבד עם המחלה, התחסנתי וחליתי כל החורף, אני אף פעם לא נדבק, חברות התרופות מרוויחות כסף על חשבוננו, האומנם?
נתחיל מהסוף, אני דואג למשפחתי ולכן עם הגעת החיסונים לקופה אני מחסן את עצמי את אשתי ואת ילדיי. מדי חורף מגיעה לחצי הכדור הצפוני מגפת השפעת. מדובר במחלת חום גבוה וכאבי שרירים שמסתבכת לפעמים בקוצר נשימה, נזלת ושיעול ואחראית למספר רב של אשפוזים בבתי החולים בשל אי ספיקה נשימתית.
בחורף 2022-2023 נפטרו מהמחלה רק בישראל 266 חולים, על פי נתוני משרד הבריאות. על פי סקר של משרד הבריאות האמריקאי, מדי שנה מתים מאות ילדים בארה”ב מנגיף השפעת, חלקם בריאים וללא מחלות רקע. 90% מהם לא חוסנו, כלומר, החיסון מספק הגנה אמיתית מתמותה. זו הסיבה העיקרית להתחסן.
החיסון שניתן לחברי מכבי מופק מארבעה זנים של שפעת שגרמו למגפה בחורף האחרון בחצי כדור הארץ הדרומי, בזמן שאצלנו קיץ מדובר בנגיפים מומתים שלא יכולים לגרום למחלת השפעת, אך חשיפה אליהם מעודדת את מערכת החיסון שלנו לפתח נוגדנים.
אין הבדל בין תגובת מערכת החיסון לנגיף עצמו או לחיסון אבל הגוף פחות בנוי להתמודד עם הנגיף ותסמיני המחלה כאמור קשים.
את מי לחסן?
כל פעוט מגיל חצי שנה ועד בכלל עם דגש על נשים בהריון.
חיסון בכל שלבי ההיריון מפחית ב-40% סיכויי אשפוז בבתי חולים בשל המחלה.
עוד מקנה החיסון לאם הגנה גם לילוד בחצי השנה הראשונה בה לא ניתן לחסנו ובנוסף מומלץ לחסן קשישים, מדוכאי חיסון וחולים במחלות כרוניות כגון סכרת, מחלות ריאה כרונית ואסטמה. ניתן לחסן במקביל כנגד שפעת וכנגד קורונה.
יש לציין כי אחד משבעה מתחסנים עשוי ללקות בתסמינים קלים דמויי הצטננות כגון שיעול, נזלת, כאב לוע, כאב ראש או כאב בטן וייתכנו גם כאב או תפרחת באזור ההזרקה בזרוע.
אם נדבקת בנגיף יומיים קודם לכן, ותוך כדי תקופת הדגירה של הנגיף גם תחוסן, אתה עלול בטעות לייחס לחיסון את הופעת תסמיני המחלה שיופיעו בהמשך.
חיסונים גורמים לאוטיזם?
טיעון זה נשען על פרסום מדעי מפוברק שנעשה לפני שנים על ידי רופא שהודה בדיעבד בזיוף תוצאות המחקר ועל כך הוקע מהקהילה הרפואית. חיסונים כיום הם בטוחים מאוד ומצילי חיים, פשוט כך.
בשנה היחידה בה ירד שיעור המתחסנים כנגד שפעת ביפן, בעקבות קמפיין אינטרנטי, נצפתה עלייה מובהקת בתמותה הכללית של האוכלוסייה שם.
לסיכום, אם טרם התחסנתם כנגד מחלת השפעת, עדיין לא מאוחר לקבוע תור לאחיות ולקבל החיסון. בואו ונגן על עצמנו ועל יקירינו מפני התפרצות מגיפות קטלניות
בואו ונתחסן.
הכותב: ד”ר עופר בלומנפלד, מומחה לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון
