תוכן שיווקי
הנתונים על עייפות בנהיגה בישראל מבהילים ומדאיגים. למה זה קורה, האם יש סימנים מקדימים לעייפות ומה ניתן לעשות כדי למנוע או לפחות להפחית את הסיכון להירדם חלילה על ההגה?
עייפות בנהיגה מובילה, במקרים רבים, לאיבוד שליטה על הרכב ואחראית על מספר רב של תאונות – קלות, בינוניות ולמרבה הצער גם קטלניות; כל כולן תאונות הנגרמות עקב "הגורם האנושי", שזה אנחנו – והיו צריכות להימנע.
מהם הנתונים המבהילים על עייפות בנהיגה בישראל? מהן הסיבות המובילות לעייפות זו? מהם סימניה המקדימים העיקריים? האם ואיך ניתן למנוע, או לפחות להפחית מאוד את הסיכוי שלנו להירדם, חלילה, על ההגה? ומה עוד אפשר לעשות כדי לצמצם את הנזק? בואו נבדוק.
נתחיל הפעם דווקא מהסוף: תאונות הנגרמות כתוצאה מעייפות בנהיגה עלולות להסתיים בנזקי גוף ורכוש. כדי להתכסות לפחות מול ההשלכות הכספיות הכרוכות בתרחישים כאלו, חשוב שיהיו לנו שתי פוליסות ביטוח רכב פעילות – ביטוח חובה, שיכסה על הוצאות כספיות בגין נזקי גוף לכל המעורבים בתאונה; וביטוח רכב מקיף, המכסה גם נזקי רכוש לרכב המבוטח ולגורמים אחרים המעורבים בתאונה.
ביטוח חובה אמנם מחויב על פי חוק, אבל אין גם סיבה להתלבטות בנוגע לביטוח רכב מקיף. הנתונים מספרים סיפור ברור וחד משמעי: לפי נתוני עמותת אור ירוק, רק 19% מהנהגים הישראלים נמנעים לחלוטין מנהיגה כשהם עייפים. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 10% עד 40% מהנהגים בעולם נרדמו על ההגה לפחות אחת בשנה! בישראל, כ-27% מהנהגים הודו שנהגו במהלך החודש שבו בוצע הסקר לפחות פעם אחת במצב של עייפות חמורה.
כאילו כל זה לא מספיק, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעים כי כ-20% מהתאונות הקטלניות בישראל בשנים האחרונות נגרמו עקב עייפות הנהגים שהיו מעורבים בהן. במילים אחרות: אחת מכל חמש תאונות דרכים עם הרוגים מתרחשת כי מישהו לא הצליח לשמור על עיניים פקוחות. זה קורה לנהגים צעירים בשעות הלילה המאוחרות, בחזרה מבילויים; אבל גם לנהגים מבוגרים יותר, בשעות השיבה מהעבודה הביתה (16:00 עד 19:00), או בשעות שאחרי ארוחת צהרים (14:00 עד 16:00). בכל המקרים הללו העייפות מכריעה את הנהגים, פוגעת בכושר השיפוט שלהם בכביש ומקשה עליהם לקבל החלטות במהירות המחויבת מנסיעה במהירות גבוהה.
מה גורם לעייפות בנהיגה?
העייפות עצמה עלולה להיווצר כתוצאה ממגוון רחב של גורמים, שחשוב להיות לנו כנהגים מודעים אליהם:
- מחסור בשעות שינה.
- מחסור בשינה איכותית.
- שעון ביולוגי: טיסות ארוכות, לדוגמא, יוצרות את התופעה המכונה "ג'טלג", שבה השעון הביולוגי שלנו לא מצליח להתאים את עצמו מיידית במעבר מהיר בין אזורי זמן.
- משך הנסיעה: נסיעות ארוכות מגדילות את הסיכון לתאונות כתוצאה מעייפות.
- שעות הנסיעה: שעות הלילה נחשבות למסוכנות ביותר מבחינת עייפות בנהיגה.
- משימות ארוכות ומונוטוניות: עבודה מול סרט נע במפעל, לדוגמא, עלולה ליצור אצל העובד עייפות רבה, שעלולה לגרום בהמשך לתאונה על הכביש.
- נתוני הנהג: גם גיל הנהג, מצב בריאותו בעת הנסיעה, מידת השימוש שלו באלכוהול או סמים וכמובן מצבו הנפשי – עלולים לגרום עייפות ולהוביל לתאונה.
עייפות היא כמעט תמיד הדרגתית, כלומר: הולכת ומחמירה ומלווה בשורה של סימנים, נורות אזהרה שמאותתות לנהג: הפסק לנהוג עכשיו, לפני שיקרה משהו רע. מהם אותם סימנים מקדימים? קודם כל, אותה תחושה של עייפות הגורמת לנו להרגיש מעט מסוחררים, כאילו המוח שלנו נכנס למעין שביתה איטלקית. כל זה ילווה בדרך כלל באי נוחות גופנית ובתחושה שהעפעפיים שלנו כבדים. נרגיש שאנחנו מעבדים מידע באיטיות רבה מהרגיל, פחות דרוכים ומרוכזים בנהיגה והרבה יותר עצבנים ומתוסכלים.
בהמשך יבואו הסימנים המתקדמים, המסוכנים יותר: סטייה בין נתיבים ותחושה של "ניקור" (הירדמות לרגע קצרצר ויקיצה מבוהלת). זיהיתם סימן מתקדם? רדו מיד מהכביש. כמובן, רצוי בכלל לא להגיע למצב כזה.
אז איך ניתן עם עייפות בנהיגה?
לפניכם 10 דרכים להתמודד עם עייפות בנהיגה, להפחית אותה ובמקרים מסוימים אף להימנע ממנה:
- לישון שינה איכותית ומספיקה מבחינת השעות.
- להימנע מנהיגה בשעות לילה מאוחרות.
- לעצור להתרעננות בצד הכביש, בתחנות רענון אם יש כאלו.
- לשתות קפה, תה ומשקאות אנרגיה עם קפאין.
- לאכול משהו קל בדרך.
- להאזין למוזיקה.
- לאוורר את הרכב, קור עשוי לשפר את רמת הערנות.
- לדבר עם הנוסע במושב שלצד הנהג.
- להתקין בכבישים אמצעים המונעים סטיית נתיב: לדוגמא, שוליים משוננים המרעידים את המכונית ויוצרים רעש שעשוי למנוע מהנהג להירדם.
- אמצעים טכנולוגיים לזיהוי עייפות, בין אם על ידי ניטור הנהג או על ידי ניטור הרכב.
לא גזירת גורל
בשורה התחתונה, עייפות בנהיגה היא תופעה רחבת היקף המחייבת התייחסות בכל הרמות – אישית, משפחתית, תאגידית, מחוזית, ארצית – מאחר שהיא חתומה על מספר רב של תאונות, רבות מהן קשות ואף קטלניות. ניתן להפחית את הבעיה על ידי חינוך והסברה על חשיבות השינה וההפסקות בעת הנהיגה. ניתן גם לקבוע סטנדרט במכוניות על הכבישים, המחייב שילוב של אמצעי זיהוי עייפות של הנהג והתרעה מפניה. חשוב גם להתאים את הכבישים למאבק על ידי הוספת תחנות רענון, קווי הפרדה שיוצרים רעד ורעש ועוד. חשוב להפנים כי עייפות בנהיגה אינה גזירת גורל. אם הבעיה תטופל נכון, ייחסכו חיי אדם, פציעות ונכות וכמובן גם נזקי רכוש עצומים ותביעות משפטיות ממושכות ויקרות.
