בנק מזרחי טפחות תבע כ-170,000₪ מערב להלוואת בנו וכלתו, תושבי הקריות. בית המשפט בקריות דחה התביעה וחייב את הבנק בסך של 15 אלף שקל הוצאות משפט ושכ"ט. הנימוק: הבנק לא ביצע גילוי נאות כלפי הערב על כך שבמקביל להלוואה עליה חתם הערב, הבנק העניק הלוואות בסך כ-260 אלף שקל לחייבים, לצורך רכישת רכב יוקרה אאודי A5. בכך גדל סיכון הערב פי -2.5.
לפני כ-4 שנים הבן והכלה ביקשו מהבנק שיעמיד להם מסגרת אשראי בסך 170 אלף ₪ המורכבת מהלוואה בסך 100 אלף ₪ ומסגרת אשראי לחשבון העסקי בסך 70 אלף ₪. אביו של החייב חתם כערב על ההלוואה בסך 100 אלף ₪ כאשר המסמך עליו חתום כלל סעיף בו צוין כי מדובר בערבות מתמדת שאינה מוגבלת בזמן ותקפה לכל חוב של החייבים, קיים או עתידי. במקביל חתם על ערבות למסגרת האשראי לחשבון.
כעבור 3 חודשים הבן והכלה לקחו שתי הלוואות נוספות בסך כולל של כ-260 אלף ₪ לצורך רכישת רכב יוקרה והבנק לא הודיע לאב על ההלוואות החדשות. כיוון שבני הזוג לא עמדו בפירעון החוב, הבנק הגיע איתם למספר הסדרים שכללו לקיחת הלוואות נוספות והלוואת גישור. כאשר בני הזוג לא הצליחו לפרוע הלוואות שהגיעו לסכום כולל של 400 אלף ₪, הבנק מימש את השעבוד את רכב היוקרה והגיש בין היתר תביעה נגד הערב.
הבנק טען בבית המשפט כי הערב חתם על ערבות מתמדת להבטחת כל אשראי או התחייבות של בני הזוג לרבות חובות עתידיים וכי על פי גילוי נאות, הבנק צריך לעדכן רק אחת לשנתיים את הערב על מצב ההלוואות עליהן הוא ערב. כיוון שלא חלפו שנתיים הבנק לא עדכן.
הערב שיוצג על ידי עו"ד רונן ליבוביץ ממשרד אסרף-ליבוביץ, טען בכתב ההגנה כי ערבותו ניתנה למסגרת אשראי של 70 אלף ₪ ולהלוואה על סך 100 אלף ₪ אשר נפרעו. בנוסף לכך נטען כי הערבות היא לחוב העסקי ולא לחשבון הפרטי של החייב , הבנק לא יידע את הערב על הלוואה שניתנה לחייבים לרכישת רכב היוקרה ושהיה חלק מהסדר ההלוואות הכולל. כן נטען כי הבנק הפר את חובות הגילוי שכן לא יידע את הערב על העמדת מסגרות האשראי החדשות, על הלוואת ההסדר החדשה שכללה יתרת חוב מחשבון פרטי של החייבים ולא מחשבון עסקי בגינו ניתנה הערבות. אי הגילוי לטענתו, מהווה אף הטעיה ופוטר הערב מהחוב.
השופט ד"ר מיכאל ארדמן מבית משפט השלום בקריות קבע כי בבסיס חובת הגילוי שהטילו המחוקק ופסיקת בית המשפט העליון על בנקים כלפי ערבים הינה ההבנה כי בין הבנק והלקוח, לטובתו מתבקשת הערבות לבין הערב, קיימים פערי כוחות. . לערב אין נגישות למערכת היחסים בין הבנק ללקוח, וחוסר ידע אמיתי על מצבו של הלקוח ולעובדה זו יש להוסיף את מורכבותם של החוזים הבנקאיים ואת מעמדם המעין ציבורי של הבנקים.
בית המשפט קבע כי חוק הערבות מקנה לערב בערבות מתמדת את הזכות לבטל ערבותו בכל זמן נתון ולצורך כך הערב נזקק למידע מהבנק על מצב חובו של החייב כלפי הבנק. ביהמ"ש דחה את טענת הבנק לפיה נוכח העובדה שהערב הסכים לכל הגדלת אשראי ולערוב לכל חיוב עתידי, פטור הבנק מליידע את הערב, כאשר הבנק מגדיל באופן ניכר את סיכונו של הערב.
השופט ציין כי במועד לקיחת ההלוואות לרכב, החשבון העסקי של בני הזוג עמד ביתרת זכות של 10 אלף ₪ ועד מועד לקיחת ההלוואות לרכב, בני הזוג לא פיגרו בהחזר ההלוואה הראשונה בסך 100 אלף ₪. לכן לא הייתה מניעה במועד זה שהערב יבטל ערבותו אילו הבנק היה מגלה גילוי נאות. בסופו של דבר בית המשפט דחה תביעת הבנק וחייבו לשלם לערב סך 15,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט באי כוחו.
💬 0 תגובות
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!