איך מבצעים הליך פירוק חברה מרצון אונליין?

פירוק חברה בע"מ מרצון הינו הליך פרוצדוראלי בעיקרו אשר בעלי המניות בחברה (וגם הדירקטורים) מקבלים החלטה בעניינו. קיימות סיבות רבות שחברה מחליטה להתפרק מרצון – אי כדאיות כלכלית וחוסר הצלחה, הגעה למבוי סתום בפעילות החברה, חוסר הסכמה בין השותפים או אפילו חוסר עניין מצד בעלי המניות להמשיך ולפעול בדרך של חברה בע"מ.

קיימות מספר דרכים לפירוק חברה כאשר בבלוג זה נתמקד רק באחת מהן:

1. פירוק חברה ע"י בימ"ש – כאשר חברה אינה משלמת למי שהיא חייבת לו כסף (פירוק ע"י נושים) יכולים אותם נושים לפנות לביהמ"ש בבקשה לפירוק חברה ע"י נושים. קיימים כללים ברורים באילו מצבים יוכלו נושי החברה להגיש בקשה לבית המשפט בדבר פירוק החברה. באופן כללי, פירוק ע"י בית משפט מתקיים כאשר החברה מגיעה למצב של חדלות פירעון, כלומר, היא אינה מסוגלת לעמוד ולשלם את החובות שלה.
2. פירוק בפיקוח בית משפט – פירוק שאומנם לא נעשה במסגרת הליך משפטי בבית המשפט, אך עדיין הליך פירוק החברה נמצא תחת פיקוחו של בית המשפט.
3. פירוק חברה מרצון – זהו ההליך בו נתרכז במאמר זה. פירוק חברה מרצון הוא הליך אשר מתקבל באמצעות החלטת בעלי המניות והדירקטורים בחברה.

מהו הליך פירוק חברה מרצון?

הליך פירוק חברה מרצון הוא כאמור הליך, אשר מתקבל באמצעות החלטה של בעלי המניות בחברה בדבר הפסקת פעילותה של החברה וחיסולה. ההליך מתבצע מול רשם החברות ונמשך בין 6-12 חודשים.

ההליך מתחלק לשני שלבים –

1. הצהרת כושר פירעון – הצהרה זו חתומה ע"י דירקטוריון החברה. ההצהרה קובעת שיש ביכולתה של החברה לפרוע את החובות וההתחייבויות שלה וזאת תוך 12 חודשים מיום הגשת הבקשה. השלב הראשון, כלומר, הצהרת כושר הפירעון החתומה ע"י דירקטוריון החברה, מתפרסמת ברשומות וזאת במטרה שאם קיימים לחברה נושים שהחברה חייבת להם כסף, הם יהיו מודעים להליכי פירוק החברה ויוכלו להגיש בקשה לפירעון החובות שלהם מצד החברה.
2. קיום אסיפה כללית – לאחר הגשת בקשת הפירוק ופרסום ברשומות בעניין, צריכה תוך 4 חודשים להתכנס אסיפה כללית, אסיפת בעלי המניות בחברה, בה מציג מפרק החברה את הדו"ח שלה בדבר הנכסים והתחייבויות של החברה (חשוב לציין – בהליכי פירוק מרצון, במרבית המקרים, דו"ח המפרק יהיה על 0, כלומר, לחברה אין נכסים או התחייבויות כלשהן). לאחר הצגת דו"ח המפרק לבעלי המניות בחברה, הדו"ח נחתם יחד עם הדו"ח הסופי ושניהם מוגשים לרשם החברות על מנת שימשיך בהליכי פירוק החברה.
3. הגשת בקשה למתן פטור מתשלום אגרות – חברות רבות מוצאות עצמן במהלך פירוק החברה עם חובות תשלום אגרה שנתית לרשם החברות. על חובות אלו להיות מוסדרים וזאת במטרה להשלים את הליכי הפירוק. את החובות צריך או לשלם או לחילופין להגיש בקשה לפטור מתשלום. רשם החברות במרבית המקרים יאשר את מתן הפטור מתשלום האגרות השנתיות וזאת במקרים בהם יוצג לו אישור כי באותה שנה שלגביה הוגשה בקשת הפטור, לא הייתה פעילות עסקית בחברה. נשאלת השאלה – כיצד מוכיחים כי לא היתה פעילות עסקית בחברה? ע"י הצגת אישור ממס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי כי התיקים של החברה נסגרו. כמו כן, נדרש להציג לרשם החברות אישור בדבר סגירת חשבון הבנק של החברה.

לאחר שכל המסמכים והאישורים הוצגו לרשם החברות, החברה משנה את סטאטוס הפעילות שלה לחברה מפורקת ולאחר כ-3 חודשים תיחשב החברה כחברה מחוסלת.

מי יכול לבצע פירוק חברה?

לצורך קיום הליכי פירוק חברה מרצון נדרש ליווי של עורך דין. רו"ח של החברה אינו יכול לבצע ולחתום על מסמכי הפירוק מול רשם החברות.

פירוק חברת יחיד מול פירוק חברת רבים

קיים שוני בהליך פירוק חברה מרצון בין אם מדובר בפירוק חברת יחיד (בעל מניות ודירקטור אחד) ובין אם מדובר בפירוק חברת רבים (יותר מבעל מניות/דירקטור אחד). השוני המרכזי הוא בכמות השלבים שיש לעבור ולבצע, צריך לשלם אגרות נוספות ומשך ההליך ארוך יותר.