עיריית חיפה מפרסמת היום (שני) מחקר, שערך פרופ' איתי בארי, ראש המחלקה למינהל ולמדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, תחת הכותרת "דוח חזירי הבר – מבט משווה: 90 ימים מכניסתו של ראש העיר, יונה יהב, ללשכתו".

מהמחקר עולה, כי בתקופה שבין חודש פברואר 2024 לאוגוסט 2024 – ארבעה חודשים מכניסתו של יונה יהב ללשכתו, חלה ירידה משמעותית בתדירות המפגשים עם חזירי הבא במרחב העירוני של חיפה. על פי המחקר, שיעור התושבים שכלל לא פגשו חזירי בר עלה מ-10 אחוז ל-31 אחוז – יותר מפי שלושה. שיעור התושבים שפגשו חזירי בר פעמיים-שלוש בשבוע או יותר ירד מפברואר 2024 לאוגוסט 2024 מ-27 אחוז ל-10 אחוז – ירידה של כשני שלישים. שיעור התושבים שפגשו חזיר בר פעם בשבוע או יותר מכך ירד מ-53 אחוז ל-34 אחוז. הנתונים במחקר מבוססים על דיווח שהתקבל מהציבור החיפאי.

במחקר נטען, כי ככל הנראה, הירידה במספר המפגשים ובחיכוך עם חזירי הבר במרחב העירוני נובעת ממדיניות העירייה, שכללה, בראש ובראשונה, המתה של חזירי בר בכמות גדולה וכן פעולות נוספות, כגון: גידור, ריקון תכוף של פחי האשפה וקמפיין ציבורי למניעת האכלת חזירי בר.

עוד נטען במחקר כי בין פברואר 2024 לאוגוסט 2024, חלה ירידה משמעותית מובהקת בתחושת הפגיעה מחזירי בר. תחושת הפגיעה האישית ירדה מ-2.7 (בסולם של 1-5) ל-1.8; תחושת הפגיעה במכרים ובקרובים ירדה מ-2.9 ל-2.0; תחושת הפגיעה באיכות החיים של תושבי חיפה ירדה מ-3.8 ל-3.0. שיעור המשיבים שדיווחו כי מידת הפגיעה בהם הייתה גבוהה או גבוהה מאוד ירדה בכ-20 אחוז והגיעה לרמה הנמוכה ביותר מאז החלה מדידה זו בסוף 2020.

The post עיריית חיפה מציגה מחקר: "ירידה משמעותית בתדירות המפגשים עם חזירי בר במרחב העירוני" appeared first on חדשות חיפה והקריות.

שיטות הסינתזה שמפתח פרופ' בריק מניבות חלבונים בעלי חשיבות במחקר ובתעשיית התרופות. בין השאר מדובר בחלבונים אנטימיקרוביאליים, העשויים לחסל ביעילות חיידקים שנמצאו עמידים לאנטיביוטיקות קונבנציונליות, והורמונים כגון אינסולין המשמש לאיזון רמות הסוכר בדם.

אחד מחמשת המאמרים פורסם בכתב העת המדעי Nature Communications והוא מציג שיטה כימית חדשנית ליצירה של פפטידים בעלי פוטנציאל רפואי משמעותי. פפטידים הם רצפים של חומצות אמינו, מעין חלבונים קצרים, וחלקם נמצאו יעילים מאוד בקטילת חיידקים, נגיפים ופטריות.

פפטידים ממשפחת הפלקטסינים (plectasins), המאופיינים ביעילות גבוהה בהקשר זה, מופקים כיום מהפטרייה Pseudoplectania nigrella, אולם בשל הפוטנציאל הרפואי שלהם נעשה מאמץ עולמי מתמשך לפיתוח שיטות להפקה מלאכותית שלהם (סינתזה). במאמר הנדון מדווחת קבוצת המחקר מהטכניון על הצלחה ראשונה בכך. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על מולקולות קטנות, על קרינת UV ועל המתכת פלדיום.

פריצת הדרך הכימית במחקר האמור היא יצירה של פפטידים המכילים טבעות הנוצרות דרך קשרי גופרית-גופרית – אתגר סינתזה המעסיק קבוצות מחקר רבות מאז הניסיון הראשון בשנת 1966. השיטות המסורתיות לסינתזה של פפטידים אלה הצריכו זמן הפקה ממושך (כמה ימים) ותהליכים רבים וארוכים של בידוד חומרי הביניים וניקויים. התוצאה: אובדן חומר רב בדרך. בנוסף לכך, שיטות אלו לא היו ישימות בסינתזה של מולקולות חלבון חיוניות אחרות. השיטה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ' בריק אורכת דקות בודדות, אינה מצריכה ניקוי של החומר בשלבי הביניים וחשוב מכל – היא אינה פוגעת בחומצות האמינו שבפפטיד.

חוקרי הקבוצה הכינו בשיטה האמורה כמה פפטידים מאתגרים המכילים שתיים או שלוש טבעות, ובהם מולקולת לינקלוטייד המשמשת בתרופות לבעיות מעיים (מעי רגיש). לדברי פרופ' בריק, "השיטה החדשה צפויה לסייע רבות בפיתוח תרופות רבות ששיטות הסינתזה הקיימות לא אפשרו לייצרן. מדובר בסינתזה של ציקלוטידים הרלוונטיים לטיפול בסרטן ובסינתזה של אינסולין ונגזרותיו לטיפול בסוכרת. יתר על כן, השיטה תאפשר הפקה מהירה של תרופות חדשניות וספציפיות ברוח רפואת העתיד – הרפואה המותאמת אישית."

במחקר האמור השתתפו הדוקטורנט שי לפס (המחבר הראשי במאמר), המסטרנטית פאטמה אטאמלה, ד"ר גיא קמינצקי (חוקר ראשי במעבדה) וד"ר האו סאן שהיה פוסט-דוקטורנט במעבדה וכיום הוא חבר סגל באוניברסיטת נאנג'ינג בסין. המחקר נתמך על ידי מענק המצוינות של האיחוד האירופי (Advanced ERC).

The post אחרי שישה עשורים של מאמץ כלל עולמי: בטכניון הצליחו ליצור חלבונים ייחודיים בעלי השלכות רפואיות עצומות appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מגזין Forbes מדרג מידי שנה את הצעירים המבטיחים בעולם ובישראל מתחת לגיל 30. ד"ר שירן סודרי, מומחית רפואת שיניים וחוקרת סרטן חלל הפה, נבחרה השנה כאחת הצעירות המבטיחות של מגזין העסקים היוקרתי.

במגזין נכתב כי "סרטן חלל הפה הוא אחד ממחלות הסרטן הנפוצות ביותר ולמרות ההתקדמות הרבה בשיטות הטיפול והמחקר, עדיין מוביל לאחוזי תמותה גבוהים. ד״ר שירן סודרי, עובדת בימים אלו על פיתוח שיטת אבחון חדשה – מדויקת ולא פולשנית – לזיהוי גידולים בחלל הפה". כיום סרטן חלל הפה מתגלה בשלבים מאוחרים, ולכן סיכויי השרידות של המטופלים נמוכים מאד, אמרה סודרי לפורבס.

השיטה נועדה לזהות את המחלה והגידולים בשלבים מוקדמים על מנת לשפר את השרידות של המטופלים.
השיטה שמפתחת סודרי, בהנחייתם של פרופ׳ אבי הירשברג מאוניברסיטת תל אביב ופרופ׳ פיקסלר מאוניברסיטת בר אילן, מתבססת על הזרקת ננו חלקיקי זהב מצופים בנוגדנים הנקשרים ישירות לתאי הגידול. לאחר ההזרקה סריקת לייזר פשוטה מעניקה תמונה ברורה היכן התקבצו החלקיקים – ממש ברמה התאית.

"שאיפתה של סודרי היא להחליף לבסוף את שיטת לקיחת הביופסיה הקיימת, שהיא פולשנית ואלימה", נכתב בפורבס, "התשובה המתקבלת בשיטה מספרית ומתקבלת על המקום, כך שנחסכת ההמתנה של המטופלים והצורך באבחון פתולוג".

מחקר נוסף של סודרי, עסק בבניית עצם במטופלים הסובלים ממחלת חניכיים אגרסיבית שתוקפת צעירים עד גיל 30. היא פרסמה מאמר על עבודה זו וזכתה בעבודת גמר מצטיינת לשנת 2019.

את שירותה הצבאי העבירה סודרי ביחידת 8200 ולאחר שירותה השתלבה בפיתוח ומחקר בעולם ההייטק. הקריירה הזו לא נמשכה זמן רב וסודרי החלה בלימודי רפואת שיניים ולאחר מכן תואר שני במדעי הרפואה באוניברסיטת תל אביב.

כיום, לצד עבודתה כחוקרת, החלה בהתמחות בכירורגית פה ולסתות במרכז הרפואי ע״ש ברוך פדה, בפוריה, שם היא מטפל במקרי טראומה, גידולי ראש וצוואר, כאבי פנים ועוד.

כיום נמצא המחקר בבדיקות על בעלי חיים וסודרי מאמינה שבשנים הקרובות יהפוך המוצר למוגמר ויעמוד לרשות הרופאים בבתי החולים בארץ ובעולם. ״בהמשך ארצה לפתח את המוצר שיאפשר לזהות אף גרורות לאזור הצוואר״.

The post ד"ר שירן סודרי נבחרה לאחת הצעירות המבטיחות של מגזין פורבס appeared first on חדשות חיפה והקריות.