עיריית חיפה הגישה היום (שלישי) עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לבטל את ההחלטה על העברת בית החולים "כרמל" משטחה לקרית אתא – כך דיווחו יואב איתיאל ואביחי חיים בוואלה ניוז. העתירה, שהוגשה באמצעות היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד ימית קליין, ועו"ד שי וינברגר, מבקשת להוציא צווים על תנאי וצו ביניים נגד המהלך עד לקיום דיון דחוף בנושא, לנוכח הפגיעה הפוטנציאלית בתושבי העיר.

בעתירה טוענת העירייה כי ההחלטה התקבלה ללא היוועצות עם הנהלת העירייה, תוך התעלמות מגידול דמוגרפי משמעותי הצפוי בעיר בשנים הקרובות, עם תוספת של כ-145,000 תושבים. ראש העיר, יונה יהב, הביע חשש גם מהסיכונים הביטחוניים הכרוכים בנסיעה לקרית אתא עבור תושבי העיר, במיוחד בתקופה רגישה זו לאור מלחמת "חרבות ברזל".

על פי הדיווח, העתירה מבהירה כי התוכנית להקמת בית חולים חדש בקרית אתא מבוססת על תמ"ל 1025 (תוכנית מתאר ארצית למתחמים מועדפים), שהייתה במקור מיועדת לאזור מגורים, והפכה לתוכנית הכוללת הקמת בית חולים אזורי עם 2,200 מיטות אשפוז. אף על פי שהתוכנית ספגה התנגדויות רבות, היא אושרה על ידי בית המשפט העליון באוגוסט 2023.

לדברי העירייה, משרד הבריאות עצמו קבע כי אזור חיפה נזקק לבית חולים נוסף. עם זאת, היא דורשת להיות שותפה מלאה בתכנון ולבחון חלופות שישמרו את בית החולים "כרמל" בעיר, לצד הקמת בית חולים חדש.

"בית החולים כרמל הוא עוגן חשוב עבור תושבי העיר," הצהיר ראש העיר יונה יהב. "ההחלטה על העתקת בית החולים צריכה להתקבל בשיתוף עם העירייה ובמטרה לשרת את טובת הציבור."

העתירה מפרטת כמה כשלים של משרד הבריאות והותמ"ל, ביניהם:

• התעלמות מהגידול הצפוי באוכלוסיית חיפה.
• הפרת עקרונות דיני המכרזים בהעברת "כרמל" לקרית אתא.
• חשש מהידרדרות באיכות שירותי הבריאות לתושבי חיפה בשל מרחק וחששות בטיחותיים.

העירייה דורשת להקפיא את המהלך הנוכחי ולפתוח מחדש את התהליך, תוך שיתוף מלא של הנהלת העיר ובחינת חלופות אפשריות שימנעו פגיעה בתושבי חיפה.

The post עיריית חיפה בעתירה דחופה לבג"ץ: "לא להעביר את ביה"ח כרמל לקריות" appeared first on חדשות חיפה והקריות.

יותר מחצי שנה ברציפות, כשהוא במצב קשה מורדם ומונשם, שכב סמי פרחאת (43) תושב דליית אלכרמל ביחידה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי כרמל. פרחאת, שחלה בקורונה בינואר 2021, טופל במסירות רבה ביחידה ובמשך יותר משלושה חודשים רצופים היה מחובר למכונת אקמו שהצילה את חייו.

ביולי 2021 לאחר מאבק קשה בקורונה הצליח פרחאת להתאושש מהמחלה ומהחיבור הממושך למכונת האקמו וחזר לחיים.

לפני מספר שבועות, לאחר תקופת התאוששות לא קלה של כשנתיים, החל פרחאת להרגיש עייפות וקוצר נשימה במאמץ, והוא הגיע למרכז הרפואי כרמל לביצוע בדיקות.

"בתחילה חשבנו על בעיה בשריר הלב כתוצאה מהקורונה", מסביר פרופ' אבינעם שירן, מנהל המערך הקרדיולוגי בכרמל, "אבל לאחר ביצוע בדיקות מדוקדקות של הלב, כולל CT ו-MRI, ד"ר אלכס פוקס גילה את הבעיה האמיתית – חור ענק בלב בקוטר של 11 מ"מ, במיקום נדיר ביותר ובעייתי, שנפער בין עורק הריאה הימני לווריד הנבוב העליון, המנקז את הדם מפלג הגוף העליון".

ד"ר ארז שרוני, מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה בבית החולים, שהיה שותף לאבחנה מעדכן: "ההערכה שלנו היא שככל הנראה הצנרת הגדולה של האקמו (קנולה) שהוחדרה לליבו של סמי לאורך תקופה ארוכה במיוחד, היא זה שכרסמה בווריד הנבוב העליון וגרמה לחור הענק. למזלו הרב, החור נפער לכיוון העורק הריאתי ולא לכיוון העורק החוצה לחלל בית החזה, דבר שעלול היה להביא למוות מהיר. זהו בהחלט מצב נדיר ביותר, ולא מצאנו תיאור דומה לזה בספרות הרפואית העולמית".

כדי לקבל את ההחלטה הטובה והמתאימה ביותר לסמי, התכנס בכרמל קונסיליום מקצועי מיוחד, שכלל את פרופ' רונן יפה, מנהל יחידת הצנתורים, מנהל המחלקה לניתוחי לב ד"ר ארז שרוני, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי ד"ר אריק עדן, מנהל מערך הלב פרופ' אבינעם שירן ומנהל יחידת האשפוז במחלקה הקרדיולוגית ד"ר בשיר כרכבי.

"האופציה הראשונה עליה חשבנו הייתה לבצע את תיקון החור באמצעות ניתוח לב פתוח", מסביר ד"ר שרוני. "אבל מומחי הקרדיולוגיה שלנו חשבו שאולי ניתן לחסוך לחולה את ניתוח הלב ופתיחת בית חזה ולבצע את סגירת החור במיקומו הנדיר באמצעות צנתור לב, שהיא פעולה פחות פולשנית מניתוח".

פרופ' יפה: "מדובר בצנתור ובפעולה לא שגרתית מהסוג שאינו מבוצע לרוב במבוגרים. לשם כך התייעצנו עם ד"ר רפי הירש, מנהל היחידה למומי לב מולדים במבוגרים, שהדפיס לנו במדפסת תלת ממד מודל של כלי הדם והחור שביניהם על בסיס ה-CT שביצענו".

לצורך המבצע המיוחד גייסו בכרמל לעזרה את ד"ר אלחנן ברוקהיימר, מנהל יחידת הצנתורים בביה"ח שניידר של כללית, המומחה בתיקון בצנתור של מומי לב מולדים בילדים. בשעה 07:30 בבוקר הוכנס פרחאת לחדר הצנתורים, ומקביל הועמד בכוננות חדר הניתוח כגיבוי. ד"ר אריק עדן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי בכרמל, מי שמכיר היטב וליווה את סמי לאורך כל הטיפול בקורונה, דאג להרדים את סמי באופן אישי, וצוות הצנתורים נכנס לעבודה.

דרך צנתר במפשעה החדירו המצנתרים לליבו של סמי תיל מתכת גמיש שבקצהו הותקן שסתום מיוחד שתפקידו לסגור את החור שנפער בכלי הדם הגדולים של ליבו. השסתום, שנקרא AMPLATZER, בנוי בצורת שתי מטריות מקבילות העשויות מתכת מיוחדת בשם נייטינול המצופות פוליאסטר. יתרונם של השסתום והמתכת המיוחדת הוא באפשרות שלהם להתכווץ ולהיכנס לצנתר המוליך, ובעת השחרור בגוף החולה לחזור לצורתם המקורית ולבצע סגירה ואטימה טובה של החור. מיקומו המדויק של השסתום בוצע בהנחיית שיקוף רנטגן ואקו תוך ושטי תלת ממדי.

בתום שעתיים מורטות עצבים ולאחר עבודה מאומצת של כל הצוות, הכריז ד"ר ברוקהיימר כי הצנתור עבר בהצלחה.

"יש כאן שיתוף פעולה מיוחד בין כל הגורמים והצוותים שהוא דוגמה ומופת", אמר בתום הצנתור ד"ר ברוקהיימר. "שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות ובין בתי חולים כרמל, שניידר ובילינסון הוא שהביא לשמחתי להצלחת הצנתור".

סמי פרחאת, שמתאושש כעת במחלקה לטיפול נמרץ לב בכרמל, מודה לצוות: "אני חייב את החיים שלי לבית החולים כרמל. הם הצילו לי את החיים פעמיים, הם המלאכים בלבן שלי ואין לי מילים להודות להם".

The post המטופל שקיבל את חייו במתנה פעמיים appeared first on חדשות חיפה והקריות.

בביה"ח כרמל בחיפה מחזקים את תחושת הביטחון לצוותים ולמבקרים וכחלק מהמאמץ הלאומי למלחמה ומיגור האלימות הוצב שוטר שיסייר באופן שוטף במיונים במחלקות במכונים השונים ובכל שטחי בית החולים.

בחודש מאי 2022 אישרה הממשלה הצבה של עמדות שיטור בבתי החולים, על מנת למגר את האלימות נגד הצוותים הרפואיים ולהגביר את ההרתעה כנגד אותם פורעים אשר אינם בוחלים בדרכים קשות ובלתי מקובלות, עד גרימת נזק רב- פיזי ורגשי, לאותם צוותים ופעמים רבות – גם לציוד ותשתיות בתי החולים.

ד"ר אבי גולדברג מנהל ביה"ח כרמל אמר ״אני שמח כי המאבק שלנו נשא פרי. אני מברך על המשך שיתוף הפעולה המצוין עם משטרת ישראל, שבוודאי יביא לחיזוק תחושת הביטחון ולמניעת אלימות. מגיע לצוותים הרפואיים שלנו שעושים פעילות מצילת חיים, הגנה מפני אלימות מכל סוג שהיא, ואנחנו נעשה הכל על מנת להגן עליהם״.

נקודת השיטור בכרמל תאויש במהלך השבוע על ידי שוטרי משטרת ישראל, ובמהלכה יפעלו השוטרים למניעה ומענה מידי באירועים חריגים ופליליים ואלימות מכל סוג שהיא, זאת בנוסף לטיפול המקצועי והמיומן שמעניקים צוותי הביטחון בבתי החולים.

בנוסף ינתנו על ידי השוטר המוצב בביה"ח שירותי משטרה לכלל עובדי ובאי בית החולים.

עוז יאיר המנהל האדמיניסטרטיבי של כרמל אמר כי ״שוטרי משטרת ישראל יהיו לחלק משמעותי בהגנה על שלומם של הצוותים ושל המבקרים ויסייעו בהרתעה ובהשבת תחושת הביטחון, זאת ביחד עם צוותי מחלקת הביטחון שלנו, העושים עבודתם נאמנה לאורך שעות היום והלילה. הדגשנו בפני הצוותים שלנו כי הם ראויים לכל הגנה ולקרקע בטוחה שתאפשר להם לעסוק במלאכת הצלת החיים. אני מברך על המשך שיתוף הפעולה המצוין עם משטרת ישראל, שבוודאי יביא לחיזוק תחושת הביטחון ולמניעת אלימות״.

במחלקת הביטחון של כרמל בניהולו של ניר רוגר מנהל הביטחון של ביה"ח פועלים אחמש"ים וסיירי אבטחה לאורך כל שעות היממה כדי להבטיח את הסדר הציבורי ולהעניק ביטחון והגנה לצוותים ולמבקרים בביה"ח .

"הצבת השוטר בביה"ח מהווה מכפיל כוח משמעותי עבור יחידת הביטחון בכרמל. מדובר בשינוי דרמטי הן בהיבט היכולות והן בהיבטי הסמכויות", מסביר מנהל הביטחון רוגר. "אין ספק כי שוטר ביה"ח מביא עמו ניסיון רב בטיפול באירועים ובעבודה מול אזרחים. אני מברך על שיתוף הפעולה המוצלח אשר ללא ספק יעניק סביבת עבודה בטוחה יותר לצוות ולמטופלים".

רס"ב ערן משעלי משרת במשטרת ישראל משנת 1998 הוא שרת כסייר וכסגן ק.יחידה בסיור חיפה. וכעת עבר לתפקידו הנוכחי כסייר בבית החולים כרמל בחיפה.

"בתפקידי הנוכחי אדאג לשמור על הסדר והביטחון בקרב צוות בית החולים והאזרחים אשר פוקדים אותו בכל מחלקותיו", אומר רס"ב משעלי "אני רואה זאת כשליחות להחזיר בעיקר לצוות הרפואי את הביטחון האישי של כל אחת ואחד מכם בזמן מתן טיפולים מצילי חיים בבית החולים. משטרת ישראל תפעל בנחישות כלפי כל אדם שינהג באלימות כלפי צוותי הרפואה ותעמידו לדין".

The post בעקבות אירועי האלימות: עמדת משטרה הוקמה בבית החולים כרמל appeared first on חדשות חיפה והקריות.

בעוד פחות מחצי שנה אמורה היתה זיוה פלדמן בת ה-63 מחיפה לצאת לפנסיה במסיבה וחגיגה גדולה, אולם חגיגות הפרישה הפכו ברגע אחד לאבל כבד. זיוה שהיתה אישה בריאה נפטרה בפתאומיות ומשפחתה של זיוה שהיתה חתומה  על כרטיס אדי קיימו את צוואתה ותרמו את מרבית איבריה להצלת חייהם של חולים ומטופלים רבים.

בביה"ח כרמל במבצע ניתוחים מורכב הונצלו מגופה של זיוה ז"ל, 2 הריאות, 2 כליות, 2 קרניות העיניים, הכבד, נלקחה תרומת עור לבנק העור, וגם מסתמי הלב הונצלו והועברו להשתלה בחולי לב מתאימים.

עדנה רז מתאמת ההשתלות של ביה"ח כרמל שטיפלה בזיוה ובמשפחתה ובכל תהליך הנצלת האיברים אומרת כי מדובר באחת ההנצלות הגדולות והמורכבות בהן טיפל בית החולים כרמל.

"מדובר במשפחה מיוחדת ונדירה, אומרת האחות רז.  מיד כשניגשתי אליהם כדי לברר את אפשרות של תרומת איברים, הם התייצבו מיד והודיעו שלאמא יש כרטיס אדי והם רוצים לקיים את צוואתה ולתרום ולהציל כמה שיותר חולים הזקוקים ומחכים להשתלה".

האחות עדנה רז משמשת כמתאמת ההשתלות של ביה"ח כרמל כבר יותר מ 15 שנה והיא שפונה למשפחות בשעתן הקשה ומלווה אותן לאורך כל התהליך.

"מדובר בהליך לא קל למשפחות, אומרת האחות רז. " אבל אני שמחה שעם השנים המודעות לתרומת איברים בישראל רק הולכת וגדלה, ויותר ויותר אנשים חותמים על כרטיס אדי ומאפשרים לכולנו יותר הצלת חיים".

זיוה פלדמן ז"ל עבדה מעל 37 שנה באוניברסיטת חיפה והיתה אחת הנשים היותר פעילות ואהובות באוניברסיטה. זיוה עבדה באגף לקשרי חוץ של האוניברסיטה והיתה אחראית על עשרות אירועים וכנסים בינלאומיים שם קיבלה ואירחה בחום רב עשרות אורחים ומשלחות בינלאומיות מכל רחבי העולם.

"אמא היתה אמא נדירה ומיוחדת, מספרת ביתה דנה. היא גידלה אותי ואת אחי בחום ואהבה אין קץ. ועד יומה האחרון היא היתה סבתא נהדרת ל ששת נכדיה. מבחינתנו כמשפחה הידיעה שהכבד של אמא שלי הושתל בגופה של בחורה צעירה בת 17 שבלעדי הכבד של אמא שלי, הצעירה כנראה היתה בסכנת חיים, זה נותן לי ולכל המשפחה את הכוח להחזיק מעמד ולקבל נחמה מהמוות הפתאומי של אמא". 

דנה מספרת כי לאמא היה כרטיס אדי ובכל הזדמנות היא היתה דואגת לעדכן אותם אודות הכרטיס. " אמא דאגה שנדע ולא נפספס את כרטיס האדי, זה היה מאוד חשוב לה וכשהודיעו לנו שהיא נפטרה היה לנו ברור מאוד מה היא היתה רוצה שנעשה. וכולנו הסכמנו מיד על תרומת איברים, לא היתה כאן שאלה בכלל. זה היה הרצון שלה ואנחנו שמחים שלפחות את רצונה לתרום גם במותה הספקנו לקיים לכבודה " אומרת דנה.

"חשוב לי לציין את המסירות של הצוותים בביה"ח כרמל מספרת דנה, גם במחלקה לטיפול נמרץ לב וגם במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי שם היינו עם אמא טיפלו בנו במסירות וברגישות מדהימה הצוות בכרמל בהחלט יוצא דופן וטיפלו באמא ובנו במקצועיות בחום ובאהבה גדולה ".

ד"ר אריק עדן מנהל היחידה לטיפול נמרץ נשימתי בכרמל ונאמן ההשתלות של בית החולים

מעדכן כי כרטיס אדי הינו כרטיס המעיד על רצונו של אדם לתרום מאיבריו לאחר מותו להצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה. את רעיון 'כרטיס התורם' הגה אהוד (אדי) בן דרור ז"ל בעת שסבל ממחלת כליות סופנית ונזקק להשתלת כליה.

"צריך לדעת, מסביר ד"ר עדן, כי תרומת איברים הינה המעשה האנושי, האצילי והנעלה ביותר של כל בן אנוש, וכי  "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא".

כיום לחותמים על כרטיס אדי ולבני משפחתם קדימות ברשימת הממתינים להשתלה.

מתאמת ההשתלות של כרמל עדנה רז מוסיפה ואומרת כי כל הדתות רואות בתרומת איברים  צו מוסרי עליון וגם על פי ההלכה היהודית ניתן וישנה את ברכת הדרך של רבנים רבים לחתום על כרטיס אדי ולתרום לחיים חדשים.

בשנת 2019 נספרו כמיליון אזרחי ישראל הנושאים בכרטיס אדי והמספרים רק ממשיכים לעלות. 

דנה ביתה של זיוה ז"ל מסכמת ואומרת,"אחרי תרומת האיברים של אימי אני מרגישה צורך ללכת ולהתנדב לטובת קידום ההשתלות וחתימה על כרטיס אדי, זאת הצלת חיים של ממש ולמוות יש בהחלט משמעות. מבחינתנו כמשפחה  זאת צריכה להיות צוואה לכל אדם בישראל שיכיר וידע את חשיבות תרומת האיברים. אני מבקשת וממליצה לכל אחד שיפנה לו 2 דקות יכנס לאתר אדי באינטרנט ויחתום על כרטיס אדי, זאת משימה קדושה מאין כמותה ", אומרת דנה .

" אנחנו מרגישים שאמא שלנו ממשיכה לחיות גם עכשיו בגופם של אנשים אחרים וזה מבחינתנו הזכרון הכי חי וחזק שלה במותה היא בהחלט צוותה לנו ולרבים אחרים חיים חדשים".

The post זיוה פלדמן נפטרה בפתאומיות ומשפחתה קיימה את צוואתה ותרמה את איבריה appeared first on חדשות חיפה והקריות.

המחלקה הגריאטרית שהיתה אחת ממחלקות הקורונה במרכז הרפואי כרמל חוטאה והוסבה היום שוב לטיפול בחולי השגרה הגריאטריים וזאת  לאחר שמטופלי הקורונה האחרונים שאושפזו בה החלימו ושוחררו.

המחלקה עברה תהליכי ניקוי וחיטוי קפדניים במיוחד כדי לשמור על בריאות המטופלים והצוות הרפואי. 

עוז יאיר המנהל הלוגיסטי של כרמל מציין כי חיטוי המחלקה והכנתה לקליטה חוזרת של מטופלים נעשה על פי הוראות משרד הבריאות במספר שלבים וכלל חיטוי קפדני בכלור וחומרי ניקוי ע״י צוותים מתוגברים  של בית החולים ובהמשך  – חיטוי ע״י חברת "קלין ביט" בטכנולוגיה המשתמשת בענן ערפל המבוסס על מיי חמצן העוברים דרך מעגל חשמלי. החומר משמיד את כל הפתוגנים הוירוסים ורעלנים והוא אינו רעיל לסביבה או לאנשים. לאחר החיטוי הכפול ואיוורור המחלקה, היא תוכל לשוב לפעילות רגילה. 

המחלקה הראשונה של כרמל שנפתחה ב-15 במרץ הייתה בין הראשונות שנפתחו באזור חיפה והצפון. בתקופת פעילותה היא טיפלה בהצלחה בכ-40 חולי קורונה בדרגות חומרה שונות – מרביתם שוחררו לביתם או למלוניות האשפוז לחולים הקלים. 

מבית החולים כרמל נמסר לאתר חדשות חיפה והקריות כי לנוכח הירידה במספר מאושפזי הקורונה בישראל, חוזרים בכרמל על פי הנחיות משרד הבריאות בהדרגה לפעילות האמבולטורית במרפאות, במכונים ובחדרי בניתוח כדי לתת מענה לצרכי המטופלים.

The post נסגרה מחלקת קורונה בביה"ח כרמל בחיפה: "אין חולים" appeared first on חדשות חיפה והקריות.

כשקרין מחזיקה בידיה את התינוקת בת היומיים  במחלקת היולדות של בית החולים כרמל קשה שלא להתרגש מול מבול זרי הפרחים והבלונים המציפים את החדר. 20 שנה אחרי שגילו אצלה ממאירות שחלתית אשר בעטייה עברה ניתוחים, טיפולים כימותרפיים ועשרות טיפולים קשים ,למרות כל הקשיים וחוסר התקווה היא הצליחה לנצח את הסרטן ובגיל 42 היא חובקת תינוקת חדשה ובריאה שנולדה בניתוח קיסרי בבית החולים כרמל.

"הכל התחיל לפני 20 שנה, מספרת קרין סבג אז גרתי באילת ושם גילו לי בבית החולים יוספטל ציסטה קטנה ולא מזוהה. הם שלחו אותי לכריתת  הציסטה בניתוח במחלקת נשים בבית החולים כרמל.

בכרמל פגשה קרין את ד"ר עופר לביא אז רופא צעיר במחלקה, וכיום מנהל מערך נשים ויולדות של בית החולים. "סיכויי ההחלמה מממאירות שחלתית  מהסוג שהופיע אצל קרין לפני 20 שנה היו מאוד נמוכים עם פרוגנוזה לא טובה " מסביר היום פרופ' לביא, אבל לאחר דיון ותיכנון משותף הוחלט שלא  להרים ידיים ונכנסנו עם קרין לתוכנית טיפולית בממאירות תוך ניסיון לשימור פוטנציאל הפיריון של קרין. מובן שבתוכנית הטיפולית לווה הצוות של מערך נשים את קרין  באופן צמוד ולאורך כל הדרך".

לאחר סדרת טיפולים כימותרפיים הציעו לקרין בבתי חולים אחרים להיכנס לטיפול כירורגי  נסיוני אולם בהתייעצות דחופה עם פרופ' לביא היא מחליטה לדחות ולוותר על הניתוח הניסיוני מה שבדיעבד התברר כהחלטה מאוד נכונה, שהצילה אותה כמו גם את עתיד פיריונה.

"החלטתי שאני הולכת יד ביד עם פרופ' לביא ועם כל הצוות של בית חולים כרמל ורק הם שינחו אותי מה לעשות", מספרת קרין.

אחרי שהוסברו לקרין כל הקשיים בכניסה להיריון לאחר טיפולים כימותרפיים היא ממשיכה להגיע לביקורות ומעקב במשך 8 שנים ברציפות מאילת לבית החולים כרמל.

פרופ' עופר לביא מסביר כי "אנחנו יודעים כי טיפולים בסרטן גינקולוגי עלולים לפגוע בפוטנציאל הפוריות של נשים  בגיל הפיריון . הטיפולים הכימותרפיים ובמיוחד טיפולי הקרינה גורמים לפגיעה קשה ולפעמים בלתי הפיכה ביכולת השחלות לייצר הורמונים ובמקביל ליצר ביציות בשלות. מכאן שהסיכויים לנשים אשר  עברו ניתוחים גינקולוגיים וטיפולים כימותראפיים נצפת ירידה משמעותית בסיכויים להיכנס להיריון. למרות הכל בבית החולים כרמל אנחנו משקיעים מאמץ רב בחשיבה ובתיכנון של אפשרויות לשימור פיריון בחולות גינקואונקולוגיות.

במסגרת זאת, אנחנו מציעים לחולות סרטן מגוון רחב של אפשרויות לשימור הפריון דוגמאת  הקפאת עוברים, קפאת ביציות, טיפול בכימותראפיה הממזערת את הפגיעה השחלתית, ניתוחים משמרי פיריון ואף הקפאה ושימור של  רקמת שחלה כאשר הכל מבוצע כדי לאפשר גם לחולות עם ממאירות להרות בעתיד לאחר החלמתן ולהביא בסופו של יום תינוק בריא לעולם ".

לאחר שהגיעה קרין  לגיל 39 כשהיא מבינה את הקושי שלה להיכנס להיריון בצורה טבעית. פונה קרין בהמלצת פרופ' לביא לעבור טיפולי פריון. במסגרת זאת במשך שנתיים היא טופלה במכון להפריה חוץ גופית. 

אחרי שנתיים של טיפולי פריון מתבשרת קרין כי הטיפול האחרון הצליח וכי היא בהיריון.

"כששמעתי את הבשורה לשמחה שלי לא היה גבול וקפצתי לשמיים, מספרת קרין. מיד התקשרתי לפרופ לביא ושיתפתי אותו בבשורה המשמחת הוא כמובן שמח איתי".

בכל תקופת ההיריון קרין ממשיכה בעבודתה בתל אביב כשאת הבדיקות החשובות במסגרת מעקב ההריון היא מקפידה לעשות רק בבית החולים כרמל. לאחר 7 חודשי היריון ועבודה עם חיים רגילים נכנסת קרין למחלקה להיריון בסיכון וממתינה בשמירת היריון ללידה המצופה.

כשקרין עולה לחדר הלידה רואה פרופ' לביא שמלווה אותה בצמידות כי התינוקת נמצאת במצג עכוז והוא מחליט במקום לשנות את תוכנית הלידה, מלידה רגילה ללידה בניתוח קיסרי. קרין מועברת לחדר הניתוח הייעודי הנמצא בתוך מתחם חדרי הלידה ובניתוח קיסרי נולדת התינוקת החדשה במשקל 4.165 ק"ג. תינוקת חייכנית בריאה ושלימה לקול שמחת כל צוות הרופאים וחדר הלידה.

" אין לי מילים להודות לפרופ' לביא ולכל הצוות הרפואי והסיעוד המדהים של בית החולים כרמל אומרת בהתרגשות קרין כשהיא מחבקת חזק את התינוקת החדשה.

החוויה והטיפול בכרמל יוצאים מן הכלל, היחס של כל האחיות וצוות הסיעוד פשוט מדהים גם בחדרי הלידה במיון נשים ובמחלקה. כל היולדות יוצאות לאחר הניתוח והלידה עייפות וכואבות והצוות כאן מלא רגישות וסובלנות הן מרגיעות ונמצאות סביבי 24 שעות ביממה. אני ממליצה לכל יולדת לבוא ללדת כאן בכרמל כי זאת חוויה יוצאת מן הכלל ". ובראיה לאחור ולאחר כל מה שעברה מסכמת קרין ואומרת " אני חושבת שלמרות כל הקשיים אסור לוותר וצריך לעשות הכל כדי להיות אמא. תאמינו בעצמכן לכו לאנשי המקצוע הכי טובים שיתנו לכם את ההרגשה והביטחון שאתן בידיים טובות כמו ההרגשה הטובה שהיתה לי בכרמל למרות כל מה שעברתי ".

The post לאחר שניצחה את הסרטן ו-20 שנות המתנה וטיפולים: קרין ילדה בגיל 42 תינוקת בריאה appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מבקרים ששהו במקומות סביב השעות שפורטו אשר נולדו משנת 1957 ואילך ואינם מחוסנים בשתי מנות נגד חצבת מתבקשים לפנות בהקדם ובתוך 6 ימים מהחשיפה ללשכת הבריאות הקרובה למקום מגוריהם או למוקד משרד הבריאות בטלפון *5400 על מנת לברר את הצורך בקבלת חיסון.

משרד הבריאות מבקש מהמבקרים ששהו במקומות הנ"ל, וסובלים מחום ואחד או יותר מסימנים הבאים: שיעול, נזלת, דלקת עיניים, פריחה, להימנע מלהגיע למקומות ציבוריים (עבודה, בתי תפילה, קניונים, מסעדות, תחבורה ציבורית), לאירועים רבי משתתפים או לכל מסגרת ציבורית נוספת, על מנת למנוע הדבקה של סביבתם.

מי שסובל מתסמינים ונזקק לבדיקה רפואית, נא לפנות למרפאה או לכל מוסד רפואי אחר בתיאום מראש או לחילופין, להודיע מידית לצוות בהגעה למוסד הרפואי. יש לציין כי הופעת הסימנים היא תוך 21 ימים מיום החשיפה.

The post משרד הבריאות: חשיפה לחצבת בבית החולים ״כרמל״ appeared first on חדשות חיפה והקריות.

עובדי בית החולים כרמל תלו לקראת חג העצמאות דגלי ישראל ברחבי המחלקות בבית החולים בחיפה, אלא שאתמול (שישי) שלחה הנהלת בית החולים הודעה למנהלי המחלקות להוריד את הדגלים והקישוטים לקראת החג, ולעשות שימוש בקישוט צנוע יותר כדי לא לפגוע ברשות הציבור של האוכלוסיה הערבית בעיר. המקרה פורסם לראשונה על ידי יואב איתיאל באתר וואלה ניוז.

בהודעה שהתקבלה נכתב כי "בית החולים כרמל חוגג ומציין את יום העצמאות על ידי תליית דגלי מדינת ישראל בכניסה ובמקומות הציבוריים של בית החולים. אבקש להוריד את הדגלים בתוך המחלקות ולכבד אחד את השני".

יו"ר וועד העובדים, אירנה ברייב, קיבלה את ההודעה בשעת בוקר והחלה בשיחות טלפוניות להנהלת בית החולים. "אמרתי להם שאני לא מסכימה, אנשים רוצים לחגוג את יום העצמאות, אם כבר תלו וקישטו צריך להשאיר את הקישוט כפי שהוא", הסבירה. "המטופלים יעריכו את זה וגם הם יחגגו איתנו, ובאמת קיבלנו מחמאות טובות".

מבית החולים כרמל נמסר ל"וואלה ניוז" בתגובה לדברים כי "ביה"ח כרמל פועל תוך רגישות וסבלנות לכל העובדים, ההנהלה לא דרשה הסרת דגלים, הנהלת ביה"ח תולה דגלים במקומות הציבוריים ובכניסות לבית החולים כבכל יום עצמאות השנה".

חבר מועצת העיר, רג'א זעאתרה: "מערכת הבריאות קורסת אבל העיקר שיש דגלונים במחלקות"

בעקבות הפרסום, כתב בדף הפייסבוק שלו חבר מועצת העיר חיפה, רג'א זעאתרה, חבר בקואליציה העירונית: "מערכת הבריאות נשחקת וקורסת: – חסר תקציב של 13 מליארד ש"ח לבתי חולים. – חסר תקציב של חצי מליארד ש"ח לסל התרופות. – חסרים 500 תקנים לרופאים מתמחים. – חסרות אלף מיטות אשפוז (ממוצע של 1.7 מיטות לאלף נפשות בישראל לעומת 3.3 מיטות במדינות OECD). – פערים מתרחבים בין מרכז לפריפריה. חסרים שני בתי חולים בצפון ובמרכז. אבל העיקר שיש דגלונים במחלקות ובמסדרונות! זה המאבק האמיתי ועל זה יוצאים לשביתה!".

The post הנהלת ביה"ח כרמל דרשה מהעובדים להסיר דגלי ישראל כדי לא לפגוע ברגשות הערבים appeared first on חדשות חיפה והקריות.

נתנאל בן ה-7 מקרית שמואל הוא ילד חרדי שיודע כבר לדקלם את כל חומש בראשית כמעט בעל פה, אבל השבוע במקום לדבר יצאו לו רק צפצופים ושריקות.

נתנאל הגיע באמבולנס ובליווי הוריו לחדר מיון הילדים בבית החולים כרמל שם התלוננו ההורים כי הילד לא מצליח לדבר ויוצאים לו רק שריקות מוזרות מהפה.

"ניגשתי לנתנאל וניסיתי לדובב אותו שיספר לי בדיוק מה קרה, אבל במקום מילים יצאו לו צפצופים מוזרים כמו ברווז", מספרת ד"ר מיוראל קונופניקי מנהלת חדר מיון ילדים בבית החולים כרמל.

ד"ר מיוראל הסתכלה באמצעות מכשור האבחנה הקיים בחדר המיון לתוך חלל הפה והגרון של נתנאל, אולם שום דבר שחוסם את הגרון ומונע את הדיבור לא ניראה בעין: "התקשרתי למחלקת אף אוזן וגרון שלנו, הם המומחים שלנו לזיהוי ופתרון בעיות כאלה וד"ר רמי שוקרון מומחה מהמחלקה הגיע לחדר המיון במהירות".

"בבדיקה הילד ניראה שליו ורגוע וניראה כי הוא נושם טוב", מעדכן ד"ר שוקרון, "הוא לא היה כחול או עם סימני מצוקה אבל הצפצופים המוזרים שיצאו לו מהגרון כיוונו אותי כי תקוע שם גוף זר ואנחנו חייבים להוציא אותו במהירות".

"הסכנה בגופים זרים אצל ילדים היא חסימה של דרכי האויר, הקטנות ממילא, היכולה להגיע במקרים קשים עד לחנק ולסכנת חיים", אומרת פרופ' אילנה דואק מנהלת מחלקת א.א.ג וניתוחי ראש וצוואר בבית החולים כרמל, "בנוסף ישנה גם סכנה של דימום וקרע בסימפונות, סכנה לבצקת וסיבוכים רבים בדרכי הנשימה".

ד"ר שוקרון הוריד את נתנאל במהירות לחדר הניתוח, שם גם לאחר צילום הרנטגן לא התגלה הגורם החוסם את דרכי הנשימה של נתנאל. כדי לתפוס ולהוציא את הגורם השורק הכניס ד"ר שוקרון בחדר הניתוח לתוך קנה הנשימה של נתנאל ברונכוסקופ חדשני המצוייד במצלמת וידאו משוכללת והחל יורד לאורך קנה הנשימה בזהירות.

"אחת הבעיות בהחדרת ברונכוסקופ היא הנשימה של הילד", מסביר ד"ר שוקרון, "הברונכוסקופ מאפשר לנו מצד אחד לראות מה קורה בריאות אבל מצד שני הוא חוסם את מעבר האויר למטופל".

כדי להתגבר על הבעיה הזרים ד"ר שוקרון במהלך הניתוח דרך הברונכוסקופ גם אויר לתוך הריאות של נתנאל וכך הוא יכל להמשיך ולחפש. ואכן אחרי דקות מורטות עצבים, עמוק בתוך הברונכוס ( קנה הנשימה ) לאחר הפיצול של שתי הסימפונות התגלתה לעיני ד"ר שוקרון משרוקית הפלסטיק התקועה לה חזק בתוך הקנה.

מתברר כי הילד נתנאל שיחק עם משרוקית הברווז בבית וכדי שהיא תוציא צלילים ותשרוק, הוא שאף בחוזקה את האויר פנימה, תוך כדי השאיפות החזקות התנתק החלק הפלסטי המנגן של המשרוקית , והיא נשאבה לו לתוך קנה הנשימה ונתקעה שם.

בעדינות ובמיומנות תוך שימוש במלקחיים מיוחדות הנמצאות בקצה הברונכוסקופ, שלף ד"ר שוקרון את המשרוקית המצפצפת וכולם כולל נתנאל הקטן נשמו לרווחה.

"בילדים קטנים ובתינוקות אנחנו מוצאים ומוציאים לא מעט גופים זרים כמו חרוזים וחלקי משחקים קטנים", מסביר ד"ר שוקרון, "אבל בילדים יחסית גדולים זה דיי נדיר. נתנאל הוא הדוגמא שגם בילדים בגילאי 7-8 זה יכול לקרות, מה שמחייב את הילדים וכמובן גם את ההורים למשנה זהירות, זה יכול להגמר עם נתנאל גם בצורה פחות טובה, אני שמח שהצלחנו".

The post משרוקית חולצה מגרונו של בן שבע appeared first on חדשות חיפה והקריות.