מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עורר סערה ציבורית כבדה כאשר המליץ במפורש לבחון מחדש את ההחלטה הממשלתית לפנות את מתחם בתי הזיקוק של בזן ממפרץ חיפה עד שנת 2030. ההמלצה, שפורסמה בתקציר דו"ח מיוחד על היערכות משק האנרגיה והחשמל למצבי חירום, הגיעה בעקבות לקחי המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר והמתקפות האיראניות שבאו בעקבותיה, כולל פגיעה קטלנית במתקני החברה ביוני אשתקד.
הדו"ח, שנערך בין אוגוסט 2024 לאפריל 2025 – עוד לפני הנזקים הכבדים שנגרמו מטילים בליסטיים – מדגיש כי האירועים הביטחוניים האחרונים חשפו את החשיבות הקריטית של ייצור דלקים מקומי לעצמאות האנרגטית של ישראל. המבקר ציין כי יש לבחון את האיזון בין הסתמכות על ייצור פנימי לבין הגברת היבוא, שכן החלטת הממשלה 1231 לא בחנה לעומק את ההשלכות של סגירת בזן על תשתיות אנרגיה אחרות ועל אספקת גפ"מ. הוא הדגיש כי למרות התכנון לתשתיות חלופיות, נושאים מרכזיים כמו התלות המוגברת ביבוא לא זכו למענה מספק.
המלצה זו עוררה תגובות חריפות מכיוונים שונים. פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי לתוכנית הפיתוח של מפרץ חיפה, הגיב מיד בהודעה נוקבת: "המלחמה הוכיחה מה שידעו כולם – מתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבנו ובהיעדר הגנה של מאה אחוז, סופו ייפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת. צריך לזרז את יישום החלטת הממשלה". שמחון טען כי עדיף להעביר את האספקה ליבוא ישיר של דלקים מוכנים, לאחסן אותם באתרים מוגנים מפוזרים ברחבי הארץ, ובכך להפחית זיהום, ריחות ומחלות תוך שיפור הביטחון האנרגטי.
ארגוני סביבה ועיריית חיפה הצטרפו לביקורת הקשה. רוית שטוסל, מרכזת ההתארגנות "מנקים את מפרץ חיפה" וחברת ועדת איכות הסביבה בעירייה, טענה כי ההמלצה נשענת על עמדות בעלות אינטרס כלכלי ברור. היא הזכירה את פרשת מכל האמוניה כתקדים: "האיום האסטרטגי הוסר, והמדינה המשיכה להתחזק בלעדיו. תקדים זה מחייב לפעול גם עתה באחריות ובנחישות. יש להאיץ את סגירת בזן ולקדם חלופות אחסון תזקיקים מבוזרות ותת-קרקעיות".
ראש עיריית חיפה יונה יהב תקף בחריפות: "המלצת המבקר כל כך מנותקת מהמציאות וכל כך מסוכנת, שאין לי אלא לחשוד שהדו"ח הזה נכתב מתוך אינטרס, ולא כשטובת הציבור על הכף. מוטב לו מבקר המדינה יבקר במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים בחיפה כדי להבין מה בזן מעולל לתושבים".
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, כינה את המסקנה "תמוהה" ומנוגדת לצורך במתקני אחסון בטוחים. הוא הדגיש כי המפעלים מהווים כשל ביטחוני בלב אזור אוכלוסייה צפוף, כפי שהוכח במבצע "עם כלביא". אלעד הוכמן, מנכ"ל "מגמה ירוקה", הוסיף כי ההמלצה "מנוגדת להיגיון המקצועי" ומערערת על עבודה ארוכת שנים, תוך קריאה לשינוי תמהיל הדלקים לעמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת.
מבזן הגיבו בהתלהבות: "דו"ח המבקר הוא לא פחות מ'פצצה' אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. הדו"ח מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום. עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש".
בתגובה לביקורת העזה, פרסם המבקר הבהרה: "אין ספק כי המיקום הנוכחי של בזן מסוכן. מרבית ההמלצות בדו"ח תחת חיסיון שהטילה ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ולפיכך הציבור לא נחשף לממצאים ולהמלצות במלואם, לרבות בסוגיית בזן. הדו"ח נועד להבהיר שבעת יישום ההחלטה האסטרטגית שקיבלה הממשלה בדבר פיתוח מפרץ חיפה, תובטח הרציפות התפקודית של משק האנרגיה המקומי בדגש על מצבי חירום ועיתות מלחמה".
הוויכוח חושף ניגוד חריף בין שיקולי ביטחון אנרגטי לבין דרישות סביבתיות וביטחוניות מקומיות, כאשר הפגיעה הקטלנית בבזן – שגבתה שלושה הרוגים והשביתה את הזיקוק – ממשיכה להדהד כנקודת מפנה בדיון הלאומי על עתיד המפרץ.
