בעקבות עצירתם וגירושם של גרטה טונברג ו-12 פעילים נוספים מ"משט החירות" ממים הטריטוריאליים של ישראל, הוגשה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה מטעם מדינת ישראל להחרים את האונייה. המהלך מתבסס על עקרונות המשפט הבינלאומי המאפשרים תפיסת כלי שיט המנסים להפר סגר ימי.
בקצרה:
- אירוע מרכזי: פעילים מ"משט החירות", כולל גרטה טונברג, נעצרו בים וגורשו מישראל.
- הצעד המשפטי: מדינת ישראל הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה להחרמת האונייה.
- בסיס חוקי: הבקשה נשענת על המשפט הבינלאומי, המאפשר תפיסה והחרמה של כלי שיט המפרים סגר.
- מספר מעורבים: 13 פעילים נעצרו וגורשו.
- נקודת עצירה: המשט עצר בשטח הימי של ישראל והפעילים הועברו לנמל אשדוד.
אירוע "משט החירות" שהסעיר את המים הטריטוריאליים של ישראל הגיע לנקודת הכרעה משפטית. לאחר שפעילים מרכזיים, ובהם גרטה טונברג, נעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים והוחזרו לארצות מוצאם, פנתה הפרקליטות של מחוז חיפה בבקשה רשמית לבית המשפט המחוזי בחיפה להחרים את האונייה ששימשה את המשט.
המשט, שיצא מסיציליה, יועד, לדברי מארגניו, לפרוץ את הסגר הימי על רצועת עזה ולהעביר סיוע הומניטרי. עם התקרבות האונייה לשטח הימי של ישראל, כוחות "שייטת 13" נערכו מראש לפעילות השתלטות שקטה. הפעילים הורדו מהאונייה, הועברו לנמל אשדוד ומשם גורשו חזרה למדינותיהם.
הבקשה להחרמת כלי השיט, שהוגשה היום, מתבססת על עעקרונות המשפט הבינלאומי. כללי משפט אלו מעניקים למדינות את הסמכות לתפוס ספינות המנסות להפר סגר ימי לגיטימי. בית הדין מוסמך להורות על החרמת כלי שיט במצבים אלו, וכמו כן, כל ניסיון לפרוץ סגר מקנה למדינה זכות לבצע חיפוש על כלי השיט.
במהלך המעצר, פרסמה טונברג סרטון שבו טענה כי נחטפה על ידי כוחות הביטחון הישראליים. העיתונאי פירס מורגן התייחס לדברים וציין כי השימוש במילה "חטיפה" בנסיבות אלו מהווה עלבון למשפחות החטופים הישראלים. כעת, נותר לראות כיצד יכריע בית המשפט בחיפה בסוגיית החרמת האונייה, ומה יהיו ההשלכות המשפטיות והדיפלומטיות של מהלך זה.
