ל"ג בעומר הוא חג של מדורות, עשן, מפגשים משפחתיים ואווירה מיוחדת. אבל מתחת לריח הנוסטלגי של העצים השרופים מסתתרים גם אתגרים רפואיים משמעותיים. בשנים האחרונות, על רקע העלייה בשכיחות האלרגיות ואסתמה בישראל, החג הזה הפך מאירוע תמים למוקד סיכון עבור מאות אלפי ישראלים, ילדים, מבוגרים וקשישים. "במוקדי הרפואה הדחופה של מכבי, אנו רואים מדי שנה עלייה בפניות סביב ל"ג בעומר: התקפי קוצר נשימה, גירויים בעיניים, שיעול טורדני, ולעיתים גם החמרות מסוכנות של מחלות נשימתיות כרוניות" מסביר ד"ר אחמד קאסם, מנהל מוקד הרפואה הדחופה של מכבי בצפון.
אז איך אפשר ליהנות מהחג בלי לפגוע בבריאות?
בישראל, לפי הערכות משרד הבריאות, כ-10% מהאוכלוסייה סובלים מאסתמה ברמות שונות. כ-20% מהילדים סובלים מאלרגיות עונתיות, רבות מהן מתפרצות בעונות המעבר ובקרבת מדורות. אנשים עם מחלות לב, COPD, ובעיות נשימה כרוניות רגישים פי כמה לזיהום אוויר, עשן וחלקיקים עדינים.
ובשונה ממקורות זיהום אחרים, עשן מדורה הוא "טבעי", אך דווקא בשל כך, גופנו נוטה לחשוב שהוא "לא מזיק". בפועל, עשן מדורות מכיל חלקיקים מזיקים, פיח וחומרים רעילים הנוצרים משריפת עץ, פלסטיק או פסולת אחרת.
מדובר בחלקיקים מיקרוסקופיים החודרים לריאות ומחמירים דלקת קיימת.
מי נמצא בסיכון מוגבר?
ילדים ותינוקות, קשישים, נשים בהריון, חולי אסתמה ומחלות ריאה כרוניות, אנשים עם מחלות לב.
מה קורה לנו בגוף כשנושמים עשן?
בעשן מדורות יש אלפי כימיקלים, בהם גם חומרים רעילים הנפלטים משריפת עץ, פלסטיק, דבק, צבעים ועוד (כן, לעיתים שורפים גם פסולת לא ראויה). החלקיקים חודרים לקנה הנשימה, מגרים את דרכי הנשימה, גורמים לדלקת ופוגעים ביכולת הריאות להעביר חמצן לדם.
החשיפה לעשן יכולה להוביל לשיעול, קוצר נשימה, חרחורים, תחושת מחנק ולעיתים גם לעייפות, סחרחורת ואף איבוד הכרה במקרים קשים. אנשים עם אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או מחלות לב נמצאים בסיכון מוגבר להחמרה רפואית מיידית. גם ילדים וקשישים רגישים במיוחד לנזקי העשן.
העשן לא חייב להיות סמיך כדי להזיק. גם ריח קליל של עשן עלול להשפיע על ילדים, קשישים או חולים רגישים במיוחד אם הם חשופים אליו לאורך זמן.
בחרו מיקום חכם למדורה
נסו להתרחק ממדורות צפופות, שטח סגור או כזה שמרכז כמה מדורות יחד. העדיפו מרחק של 100 מטר לפחות ממוקדי עשן, עם אוויר פתוח וזרימת רוח.
בהדלקת מדורות ומנגלים בשום אופן לא להכניס גחלים בוערות, מנגלים או כל מקור אש לחללים סגורים או לא מאווררים (בתים, צימרים, אוהלים, מחסנים). שאיפת עשן, פיח וגזים רעילים כמו פחמן חד-חמצני בחדרים סגורים עלולה להוביל במהירות להרעלת גז מסוכנת, לאובדן הכרה ואף למוות.
הצטיידו בתרופות מראש
לא להגיע לאירוע בלי המשאף. כל חולה אסתמה צריך להצטייד במשאף הקבוע שלו (למשל וונטולין), ולמי שמוכר כרגיש, גם במשאפי טיפול מונע. בנוסף יש להצטייד בערכת עזרה ראשונה למקרה של פציעות או כוויות. מומלץ לעטות מסיכה במידה ויושבים באזור לא מספיק מאוורר לצמצום שאיפת עשן וחלקיקים מזיקים.
הגבילו זמן חשיפה
שהייה ממושכת ליד מדורה, גם אם היא נעימה, עלולה לגבות מחיר. עדיף לצמצם את הזמן בקרבת האש ולהימנע מלינה בשטח. אם אתם מארחים הגדירו אזור ישיבה מבודד מהעשן.
מומלץ לעטות מסיכה במידה ויושבים באזור לא מספיק מאוורר לצמצום שאיפת עשן וחלקיקים מזיקים.
אחרי החשיפה – אוורור וניקוי
אם חזרתם מהמדורה עם ריח עשן בבגדים או בריריות, מומלץ להחליף בגדים, להתקלח ולשטוף את האף במי מלח. אוורור החדרים חשוב במיוחד בלילה, כדי לא לאפשר שאריות עשן להצטבר.
שימו לב לתסמינים – ואל תחכו
אם אתם מזהים התגברות של שיעול, קוצר נשימה, גירוי בגרון או עיניים דומעות, פנו לייעוץ רפואי. התעלמות עלולה להוביל להחמרה מיותרת.
ומה לגבי אלטרנטיבות? זה הזמן לחשוב מחדש
בשנים האחרונות יותר ויותר רשויות מקומיות בוחרות לקיים "מדורות ירוקות" קטנות, מבוקרות, ולעיתים גם ממוחשבות או עם תאורה מדמה. המטרה: לאפשר את חוויית ל"ג בעומר בלי לזהם ולפגוע בבריאות. ואם אפשר לחגוג בלי עשן למה לא?
ל"ג בעומר הוא חג אהוב, אבל בעידן שבו רגישויות נשימתיות הפכו לנפוצות, חשוב שנחגוג אותו מתוך אחריות. הקפדה על מיקום, זמן חשיפה, ציוד רפואי והקשבה לגוף הם ההבדל בין ערב נעים לבין לילה במוקד חירום. כמי שפוגש מקרוב את הפניות סביב החג הזה, אני ממליץ תהיו עם היד על הדופק, תרתי משמע.
הכותב: ד"ר אחמד קאסם, מנהל מוקד הרפואה הדחופה, מכבי שירותי בריאות, קריית מוצקין
