ד"ר ולריה סמניסטי, רופאה אונקולוגית בכירה במחוז הצפון ובמכונים האונקולוגיים באסותא חיפה ובהלל יפה, מבהירה: מעל 40% ממקרי הסרטן ניתנים למניעה. היא מסבירה כיצד שינויים קטנים באורח החיים, תזונה נכונה, פעילות גופנית ובדיקות סקר עשויים להציל חיים

מחלת הסרטן מהווה אתגר בריאותי משמעותי בעולם המערבי וגם בישראל. רבים נוטים לראות בה גזירת גורל, אולם המציאות הרפואית מציעה פרספקטיבה אופטימית ומעצימה יותר. על פי נתונים עדכניים ומחקרים בינלאומיים, אחוז ניכר ממקרי הסרטן – למעלה מ-40% – אינם בלתי נמנעים וקיימת דרך ממשית לצמצם את הסיכון לחלות בהם. מניעה, אם כן, אינה מילה ריקה מתוכן, אלא מפתח בעל עוצמה אדירה במאבק במחלה.

מי ששופכת אור על הנושא ומסבירה כיצד יכול כל אחד ואחת מאיתנו לקחת חלק פעיל בצמצום הסיכון, היא ד"ר ולריה סמניסטי, רופאה אונקולוגית בכירה במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות ומנהלת מכונים אונקולוגיים באזור, כולל באסותא חיפה ובהלל יפה בחדרה. "המסר המרכזי שאני מבקשת להעביר", אומרת ד"ר סמניסטי, "הוא שהכוח נמצא במידה רבה בידיים שלנו. ההחלטות היומיומיות הקטנות, אלו שנראות לכאורה שוליות, מצטברות ויוצרות אפקט מצטבר משמעותי על הבריאות ארוכת הטווח שלנו ועל הסיכון שלנו לחלות במחלות קשות, ובראשן סרטן".

ד"ר סמניסטי מדגישה כי המניעה מתחילה ביצירת שגרה בריאה – מסגרת חיים הכוללת תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מחומרים מזיקים כגון עשן טבק, ובדיקות סקר תקופתיות המותאמות לגיל ולפרופיל האישי. "אלו אינם כלים מורכבים או בלתי ניתנים להשגה", היא מבהירה, "אלא כלים יסודיים שיכולים לשנות דרמטית את הסיכון ולשפר משמעותית סיכויי החלמה במקרה של גילוי".

הצלחת כמגן מפני מחלה: כוחה של תזונה נבונה

לתזונה שאנו מכניסים לגופנו יש השפעה עמוקה על תפקוד התאים ובריאותם. בעוד שמזון אולטרה-מעובד, רווי בסוכרים פשוטים, שומנים רוויים ושומני טראנס, וחומרים משמרים מלאכותיים, נקשר לעלייה בסיכון למגוון מחלות כרוניות – כולל סרטן – הרי שתפריט עשיר ברכיבים טבעיים, טריים ומגוונים, יכול להוות קו הגנה ראשון וחזק. "שילוב של ירקות ופירות בכל צבעי הקשת, דגנים מלאים על פני דגנים מעובדים, קטניות למיניהן, ואגוזים וזרעים כמקורות שומן וחלבון איכותיים – מספקים לגוף את אבני הבניין, הוויטמינים, המינרלים ונוגדי החמצון הדרושים לו כדי לתפקד באופן מיטבי ולהילחם בתהליכים שעלולים להוביל להתפתחות תאים סרטניים", מסבירה ד"ר סמניסטי.

מחקרים רבים תומכים בעקרונות אלו ומדגישים רכיבים ספציפיים בתזונה שתרומתם למניעת סרטן הוכחה מדעית:

• נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים): מולקולות אלו, דוגמת הפוליפנולים המצויים בשפע בתה ירוק, ענבים כהים, פירות יער ושוקולד מריר איכותי, מסייעות בנטרול רדיקלים חופשיים – מולקולות לא יציבות שעלולות לגרום לנזק תאי ולהאיץ תהליכים סרטניים. צריכה קבועה של מזונות עשירים בנוגדי חמצון מחזקת את יכולת הגוף להגן על עצמו.
• סיבים תזונתיים: הסיבים המצויים בצומח, ובעיקר בדגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, חיוניים לבריאות מערכת העיכול, ובפרט המעי הגס. הם תורמים ליציאות סדירות, מפחיתים את זמן המגע של חומרים מזיקים עם דופן המעי, ומשמשים כמזון לחיידקי המעי הידידותיים המייצרים חומרים מועילים לבריאות המעי. מחקרים קושרים באופן מובהק צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס.
• מקורות חלבון: בעוד שבשר אדום, ובמיוחד בשר מעובד (כגון נקניקיות, פסטרמה), נקשר במחקרים רבים לעלייה בסיכון לסוגי סרטן מסוימים (בעיקר במערכת העיכול), הרי שהעדפת מקורות חלבון מן הצומח – כמו עדשים, שעועית, חומוס, טופו ואגוזים – מהווה חלופה בריאה התורמת להפחתת הסיכון למחלות כרוניות בכלל.

לא רק לחיטוב: הפעילות הגופנית ככלי מניעה

רבים מקשרים פעילות גופנית בעיקר לירידה במשקל, שיפור הכושר הגופני והמצב רוח. אולם ד"ר סמניסטי מדגישה את תפקידה הקריטי גם במניעת סרטן. "התנועה היא חיים", היא אומרת. "מעבר ליתרונות הברורים, לפעילות הגופנית השפעות ביולוגיות ישירות התורמות להגנה מפני התפתחות גידולים ממאירים".

בין המנגנונים המרכזיים שדרכם פעילות גופנית מסייעת במניעת סרטן:

• ויסות הורמונלי: פעילות גופנית סדירה מסייעת להוריד רמות של הורמונים מסוימים בגוף, כמו אסטרוגן ואינסולין, אשר ברמות גבוהות עלולים לעודד התפתחות גידולים, בעיקר סרטן השד וסרטן המעי הגס.
• חיזוק מערכת החיסון: המערכת החיסונית שלנו היא קו ההגנה הפנימי של הגוף. היא מזהה ומנטרלת תאים פגומים או חריגים שעלולים להפוך לסרטניים. פעילות גופנית סדירה מחזקת את המערכת החיסונית ומשפרת את יכולתה לבצע את תפקידה באופן יעיל יותר.
• שיפור תפקוד מערכת העיכול: כמו הסיבים התזונתיים, גם לפעילות גופנית יש השפעה מיטיבה על תנועתיות המעי, תרומה לבריאות החיידקים הידידותיים במעי, ובכך תרומה עקיפה להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס.

ההמלצות המקובלות על ידי ארגוני בריאות עולמיים מדברות על לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע (כמו הליכה מהירה, שחייה, יוגה), או 75 דקות של פעילות נמרצת (כמו ריצה, אימון כוח אינטנסיבי). "כל תנועה נחשבת", מעודדת ד"ר סמניסטי. "גם אם קשה להתחיל, כל צעד, כל מדרגה במקום מעלית, כל הליכה קצרה – מצטברת ותורמת לבריאות".

החבר המסוכן: השמש וסרטן העור

סרטן העור נחשב לאחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם, אולם החדשות הטובות הן שזהו גם אחד מסוגי הסרטן שהמניעה לגביו היא אולי היעילה והברורה ביותר. חשיפה מוגזמת ובלתי מבוקרת לקרינת על-סגול (UV) מהשמש גורמת לפגיעה ישירה בחומר הגנטי של תאי העור ועלולה להוביל להתפתחות גידולים ממאירים מסוגים שונים, כולל מלנומה – הסוג האלים ביותר.

"ההגנה מפני השמש צריכה להיות הרגל יומיומי, לא משהו שזוכרים רק בקיץ או בחוף הים", מדגישה ד"ר סמניסטי. "גם בחורף, וגם בימים מעוננים, קרינת ה-UV חודרת דרך העננים ועלולה לגרום נזק".

צעדי מניעה פשוטים אך חיוניים להפחתת הסיכון לסרטן העור כוללים:

• שימוש בקרם הגנה: מריחת קרם הגנה רחב טווח (המגן גם מפני קרינת UVA וגם UVB) עם מקדם הגנה (SPF) של 30 לפחות, מדי יום, בכל חלקי הגוף החשופים לשמש. יש לחדש את המריחה כל שעתיים, ובמיוחד לאחר שחייה או הזעה.
• הימנעות מחשיפת שיא: יש להימנע מחשיפה ישירה וממושכת לשמש בשעות שהקרינה בהן חזקה במיוחד, לרוב בין 10:00 בבוקר ל-16:00 אחר הצהריים.
• ביגוד מגן ואביזרים: לבישת בגדים ארוכים וצפופים, חבישת כובע רחב שוליים המצל על הפנים והצוואר, והרכבת משקפי שמש מסנני קרינה – מספקים הגנה פיזית משמעותית.
• ויטמין D: חשוב להקפיד על רמת ויטמין D תקינה בדם (שכן חשיפה לשמש תורמת לייצורו), אך ניתן לעשות זאת גם באמצעות תוספי תזונה, ללא צורך בסיכון הכרוך בחשיפה מוגזמת לשמש.
• בדיקות עור עצמיות ובדיקה רפואית: מודעות לשינויים בשומות או נגעים בעור, ופנייה לרופא עור לבדיקה תקופתית, חשובות לא פחות למניעה וגילוי מוקדם.

ד"ר סמניסטי מציינת גם את ההתקדמות בתחום הבדיקות הגנטיות, שיכולות לזהות נטייה מוגברת לסרטן העור אצל אנשים מסוימים, ולאפשר להם מעקב הדוק יותר וקבלת ייעוץ מותאם אישית למניעה.

עשן טבק: לא רק ריאות

הקשר בין עישון סיגריות לסרטן הריאות הוא קשר מבוסס היטב וידוע לכל. אולם הנזק הנגרם מעישון רחב הרבה יותר וקשור לעלייה בסיכון לשלל סוגי סרטן נוספים, בהם סרטן הפה, הגרון, הוושט, הלבלב, הכליה, שלפוחית השתן ואפילו צוואר הרחם. חומרים מסרטנים המצויים בעשן הטבק נספגים במחזור הדם ומגיעים לכל חלקי הגוף, שם הם עלולים לגרום לנזק גנטי לתאים.

החדשות הטובות בנוגע לעישון, אומרת ד"ר סמניסטי, הן שהפסקתו, בכל גיל ובכל שלב, מובילה לשיפור בריאותי משמעותי ביותר. "הגוף מתחיל בתהליך שיקום כמעט מיידי מרגע כיבוי הסיגריה האחרונה", היא מסבירה. "תוך מספר שנים מרגע הגמילה, הסיכון לחלות במחלות סרטן הקשורות לעישון פוחת באופן דרמטי, ולעיתים משתווה כמעט לסיכון של אדם שמעולם לא עישן". קיימים כיום שירותי תמיכה וטיפולים מגוונים המסייעים בתהליך הגמילה, וחשוב לפנות אליהם לקבלת עזרה.

גילוי מוקדם: מפתח הזהב להצלת חיים

גם עם הקפדה על אורח חיים בריא, מניעה אינה תמיד הרמטית. לכן, לגילוי מוקדם של סרטן תפקיד קריטי בשיפור סיכויי ההחלמה. "ככל שמחלת הסרטן מתגלה בשלבים מוקדמים יותר, כאשר הגידול לרוב קטן יותר, ממוקד יותר, וטרם התפשט לאיברים מרוחקים – כך הטיפול בו יעיל יותר, פחות אגרסיבי, וסיכויי ההחלמה גבוהים משמעותית", מסבירה ד"ר סמניסטי.

קיימות בדיקות סקר יעודיות, המומלצות לאוכלוסיות מסוימות או מגיל מסוים, ונועדו לאתר סימנים מקדימים או את המחלה בשלביה המוקדמים ביותר, עוד לפני הופעת תסמינים. חשוב להיות מודעים לבדיקות אלו ולבצע אותן על פי ההמלצות הרפואיות:

• ממוגרפיה: בדיקת הדמיה לאיתור שינויים חשודים ברקמת השד, המומלצת לנשים מגיל מסוים ובפרט לנשים בסיכון מוגבר, כחלק מסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד.
• קולונוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה: בדיקות לאיתור פוליפים או גידולים בשלבים מוקדמים במעי הגס. בדיקת דם סמוי בצואה מומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 ומעלה, וקולונוסקופיה מומלצת בתדירות משתנה, בהתאם להיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית. לאנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, ייתכן שתומלץ קולונוסקופיה כבר בגיל צעיר יותר.
• בדיקות HPV (Human Papillomavirus): בדיקות לאיתור נוכחות נגיף הפפילומה האנושי בקרב נשים, אשר זנים מסוימים שלו קשורים קשר הדוק להתפתחות סרטן צוואר הרחם. בדיקות אלו, יחד עם בדיקת פאפ, מהוות כלים חיוניים למניעה וגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
• בדיקות נוספות: בהתאם להיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית, עשויות להיות מומלצות בדיקות סקר נוספות לסוגי סרטן אחרים.

רפואה מונעת בהתאמה אישית: כשהגנטיקה אינה גזירה

ההתקדמות המדעית והטכנולוגית בשנים האחרונות פתחה אפיקים חדשים ברפואה המונעת, ובראשם היכולת לזהות נטיות גנטיות תורשתיות לפתח סוגי סרטן מסוימים. בדיקות גנטיות יכולות לזהות מוטציות בגנים מסוימים (כמו BRCA1 ו-BRCA2 הקשורים בסיכון מוגבר לסרטן השד והשחלה, או גנים אחרים הקשורים לסרטן המעי הגס, סרטן העור ועוד).

"גילוי נטייה גנטית אינו גזירת גורל", מדגישה ד"ר סמניסטי. "הידע הזה מאפשר לנו ולמטופלים לנהל את הסיכון באופן פעיל. אנשים המזוהים כנשאים של מוטציות כאלה יכולים לעבור תוכנית מעקב רפואי הדוקה ומותאמת אישית, הכוללת בדיקות סקר תכופות יותר ובגיל צעיר יותר מבאוכלוסייה הכללית. במקרים מסוימים, בהתאם למידת הסיכון ולנסיבות האישיות, ניתן אף לשקול טיפולים מונעים או ניתוחים מניעתיים, שהוכחו כמפחיתים דרמטית את הסיכון לחלות". הייעוץ הגנטי לפני ואחרי הבדיקה חשוב ביותר לצורך הבנת המשמעויות וקבלת ההחלטות הנכונות.

הכוח בידיים שלנו: צעדים קטנים לחיים ארוכים ובריאים

לקראת יום המודעות למניעת סרטן ובהסתכלות על שגרת היום-יום באזור חיפה והקריות, ד"ר סמניסטי מבקשת להעביר מסר מעודד ומעשי. "כל אחד ואחת מאיתנו יכולים וצריכים לקחת אחריות על הבריאות שלנו. ההחלטות הקטנות שאנו מקבלים מדי יום – איזו מזון אנו בוחרים לאכול, כמה זמן אנו מקדישים לפעילות גופנית, האם אנו מגנים על עצמנו מפני השמש, האם אנו נמנעים מעישון, והאם אנו מבצעים את בדיקות הסקר המומלצות – הן ההחלטות שמשפיעות בסופו של דבר על התמונה הגדולה".

היא מציעה להתחיל בצעדים קטנים, בני השגה:

• הוסיפו ירק או פרי לכל ארוחה: דרך קלה להגדיל צריכת סיבים ונוגדי חמצון.
• צאו להליכה מהירה של 20 דקות ביום: גם פעילות קצרה ויומיומית משפרת את הבריאות.
• קבעו תור לבדיקת סקר רפואית: גם אם לא עשיתם זאת מעולם, התחילו עם אחת הבדיקות המומלצות לגילכם.

"זכרו", מסכמת ד"ר ולריה סמניסטי, "שינוי קטן שאתם עושים היום יכול להוביל לחיים ארוכים ובריאים יותר מחר. הקשיבו לגוף שלכם, אל תהססו לפנות לרופא או לרופאה בכל שאלה או חשש, ובפרט לגבי בדיקות סקר וייעוץ לגבי מניעה מותאמת אישית. הבריאות שלכם היא הנכס היקר ביותר".

הכותבת: ד"ר ולריה סמניסטי, רופאה אונקולוגית בכירה במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות ומנהלת מכון אונקולוגי בהלל יפה חדרה ובאסותא חיפה.